מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים 4 לימודים
הגדולים 1 לימוד
הערות היסטוריות 3 לימודים
מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים
-
APO001
נוכחות החי בתוך הקהילות
זהו הפרק הראשון בלימוד על ספר ההתגלות. המאמר מציג את תיארוך הספר (בסביבות שנת 95 לספירה, בימי דומיטיאנוס), את זהותו של יוחנן ככותב ואת גלותו בפטמוס. הניתוח הפרשני של ההתגלות 1 חושף משיח מפואר, ריבון ונוכח בתוך קהילותיו, הקורא למאמינים לנאמנות בעת רדיפה.
חזוֹן יוֹחָנָן 1.9 (תנ״ך עברי מודרני) :אני יוחנן אחיכם וגם חבר לכם בלחץ ובמלכות ובסבלנות למען ישוע המשיח הייתי באי אשר שמו פטמוס בעבור דבר האלהים ובעבור עדות ישוע המשיח׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
APO002
להאזין, להבחין, לשוב אל האהבה הראשונה
לימוד פרשני של ההתגלות פרק 2, הבוחן את המסרים לקהילות אפסוס, סמירנה, פרגמון ותיאטירה. כל מכתב נשען על מבנה משותף: אבחון, קריאה לנאמנות והבטחה אסכטולוגית. המאמר מזמין להאזין לרוח, להבחין בסטיות בתוך הקהילות ולמצוא מחדש את האהבה הראשונה למשיח, מתוך זווית היסטורית ותיאולוגית כאחת.
חזוֹן יוֹחָנָן 2.8-11 (תנ״ך עברי מודרני) :ואל מלאך קהל זמירנא כתב כה אמר הראשון והאחרון אשר מת ויחי׃ידעתי את מעשיך ואת צרתך ואת רישך ואולם עשיר אתה ואת גדוף האמרים יהודים אנחנו ואינם כי אם כנסית השטן׃אל תירא את אשר עליך לסבל הנה עתיד המלשין להשליך מכם לבית המשמר למען תנסו והייתם בצרה עשרת ימים היה נאמן עד מות ואתנה לך עטרת החיים׃מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח לא ינזק במות השני׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
APO005
הכיסא במרכז החזון
לימוד פרשני להתגלות ד׳, חזון כיסא השמים החותם את נקודת המפנה של הספר. לאחר המסרים לשבע הקהילות, יוחנן מורם אל השמים ורואה כיסא מוקף עשרים וארבעה זקנים וארבע חיות. כל פרט סמלי, אורות, צבעים, קולות, מבטא את הריבונות, הקדושה והסמכות האלוהית המעצבות ומנהלות את ההיסטוריה. חזון יסוד זה מאיר את כל האירועים הנבואיים העתידים לבוא.
חזוֹן יוֹחָנָן 4.3 (תנ״ך עברי מודרני) :והישב מראהו כמראה אבן ישפה ואדם וקשת סביב לכסא ומראיה כעין ברקת׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
APO009
החותם הראשון, הפרש הראשון
APO009 מנתח את החותם הראשון של ההתגלות (התג׳ 6.1-2) ואת הופעתו של פרש על סוס לבן. שתי תיאוריות עומדות זו מול זו: האם פרש זה מייצג את המשיח ישוע המנצח, או נוכל, ואף את האנטי-משיח? המאמר מציג את שתי העמדות, מדגיש שהדיון הפרשני עדיין פתוח, ומכריז על הקבלה לדרשת ישוע בהר הזיתים.
חזוֹן יוֹחָנָן 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :חזון ישוע המשיח אשר נתן לו האלהים להראות את עבדיו את אשר היה יהיה במהרה והוא הודיע בשלחו ביד מלאכו לעבדו יוחנן׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
הגדולים
-
LGH004
אוגוסטין קרמפון
המאמר סוקר את חייו של אוגוסטין קרמפון, הידוע בתרגומו של המקרא. הוא הוסמך לכמורה ב-1851, למד אצל ארתור לה היר והפך למומחה בלשונות המקרא. תרגומו, שיצא לאור לאחר מותו ב-1904, נותר מקור מרכזי בעולם הקתולי.
הערות היסטוריות
-
INF031
התורה
התורה, הטקסט הקדוש של היהדות, מורכבת מחמשת הספרים הראשונים של המקרא העברי והיא חיונית לאמונה ולמוסר היהודיים. היא נקראת באופן קבוע בבית הכנסת ויצרה מסורת ספרותית רבנית עשירה.
-
INF041
המקור היהוויסטי
המקור היהוויסטי (J) הוא מקור היפותטי של התורה שזוהה על ידי השערת התעודות של המאה ה-19. הוא נקרא על שם השימוש בשם האלוהי יהוה (YHWH) ומאופיין בסגנון מאניש וסיפורי. הוא מקושר לטקסטים כמו הבריאה (בראשית 2) והנפילה (בראשית 3), ותיארוכו נותר שנוי במחלוקת. כיום תוקפו מוטל בספק בידי פרשנים בני זמננו.
בְּרֵאשִׁית 2.4-25 (תנ״ך עברי מודרני) :אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF042
המקור האלוהיסטי
המקור האלוהיסטי (E) הוא אחד מארבעת המקורות ההיפותטיים של התורה לפי השערת התעודות. הוא מתבלט בשימוש במונח אלוהים לציון האל, בתיאולוגיה טרנסצנדנטית ובהסתמכות על חלומות וחזיונות כדרכי התגלות אלוהית. הוא מתוארך למאות ה-9 וה-8 לפנה״ס, ולפי ההנחה מקורו בממלכת ישראל הצפונית. תוקפו נותר שנוי במחלוקת בקרב חוקרים בני זמננו.
בְּרֵאשִׁית 28.10-22 (תנ״ך עברי מודרני) :ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׃ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא׃ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׃והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך׃והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך׃והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך׃וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי׃ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים׃וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה׃ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה׃וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש׃ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים׃והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
-
ANN114
אבנה את קהילתי
Cet article analyse les implications théologiques du passage de Matthieu 16.17-19, où Jésus évoque "mon Église". Il explore le rôle de Pierre comme clé…