דניאל 2 – הפסל והממלכות: כשאלוהים חושף את משמעות ההיסטוריה

ראש מזהב, חזה מכסף, בטן מנחושת, רגליים מברזל וכפות רגליים העשויות מתערובת מוזרה של ברזל וחרס… הצלם שראה נבוכדנאצר נראה כמעט כמו חידה ענקית. אבל דניאל מסביר שהוא מייצג רצף של ממלכות. וכאשר אנו משווים את החזון הזה לנבואות האחרות בספר, התמונה נעשית בהדרגה ברורה ומדויקת יותר.

עכשיו אתה מכיר את חלומו של נבוכדנאצר.

צלם עצום מופיע לפניו.

ראשו עשוי זהב.

חזהו וזרועותיו עשויים כסף.

בטנו וירכיו עשויים נחושת.

שוקיו עשויים ברזל.

כפות רגליו מורכבות מ־ברזל וחרס (דָּנִיֵּאל 2.31-33).

ואז אבן נעקרת «שלא בידיים».

היא מכה בכפות הרגליים.

הצלם כולו קורס.

והאבן נעשית להר עצום הממלא את הארץ (דָּנִיֵּאל 2.34-35).

אבל מה משמעות כל זה?

דניאל עצמו נותן את המפתח:

הפסל מייצג רצף ממלכות.

לכן נעבור עליו מן הראש ועד כפות הרגליים.

כאן אין צורך בחקירה.

דניאל אומר ישירות לנבוכדנאצר:

״אתה הוא ראש הזהב״ (דָּנִיֵּאל 2.38).

הראש מייצג אפוא את נבוכדנאצר ואת ממלכתו: בבל.

במאה השישית לפנה״ס הייתה בבל אחת המעצמות הגדולות של המזרח הקרוב.

נבוכדנאצר מלך משנת 605 עד 562 לפנה״ס.

צבאו זוכה בניצחונות.

ירושלים עוברת תחת שלטונו ולבסוף תיחרב בשנת 587/586 לפנה״ס.

הזהב מתאים היטב לדימוי העושר והפאר שאנו מקשרים לבבל.

אבל שים לב: דניאל אינו אומר במפורש:

«הזהב נבחר מפני שבבל הייתה עשירה.»

לכן עדיף להבחין בין מה שהטקסט קובע לבין מה שאנו יכולים להסיק מן התצפית.

דבר אחד, לעומת זאת, ודאי.

דניאל אומר למלך:

«אלוהי השמים נתן לך את המלכות, את העוצמה, את הכוח ואת הכבוד» (דָּנִיֵּאל 2.37).

נבוכדנצר הוא רב־עוצמה.

אבל הוא אינו מעל אלוהים.

דניאל ממשיך:

«אחריך תקום מלכות אחרת, נחותה משלך» (דָּנִיֵּאל 2.39).

החזה והזרועות מכסף מייצגים אפוא ממלכה שנייה.

דניאל ב׳ אינו מציין את שמה.

אבל בהמשך דניאל ח׳ מסייע לנו מאוד.

בחזון הזה דניאל רואה איל בעל שתי קרניים.

המלאך מסביר:

«האיל אשר ראית, בעל שתי הקרניים, הוא מלכי מדי ופרס» (דָּנִיֵּאל 8.20).

המדים והפרסים מוצגים אפוא יחד כמעצמה אחת.

בשנת 539 לפנה״ס בבל נופלת לפני כורש.

העולם זה עתה החליף שליט.

זהב: בבל.

כסף: מדי ופרס.

החלק השני של הצלם מתחיל לקבל משמעות.

לאחר מכן דניאל מכריז:

«ואחריה מלכות שלישית, מנחושת, אשר תמשול בכל הארץ» (דָּנִיֵּאל 2.39).

אבל כיצד נדע באיזו ממלכה מדובר?

שוב, דניאל ח׳ נותן לנו את התשובה.

לאחר האיל המייצג את המדים והפרסים מופיע צפיר.

והפעם הטקסט ברור ביותר:

«צפיר העזים הוא מלך יוון» (דָּנִיֵּאל 8.21).

הקרן הגדולה של הצפיר מייצגת את המלך הכובש הגדול הראשון שלו.

היא מתאימה באופן מרשים ל־אלכסנדר הגדול.

משנת 334 לפנה״ס אלכסנדר תוקף את האימפריה הפרסית.

בתוך שנים ספורות בלבד הוא מקים אימפריה עצומה.

החלק השלישי של הצלם מתאים אפוא ל־יוון.

אלכסנדר חווה עלייה יוצאת דופן.

אבל היא קצרה מאוד.

הוא מת בבבל בשנת 323 לפנה״ס, בגיל שלושים ושתיים בערך.

האימפריה שלו אינה נשארת מאוחדת.

מצביאיו נאבקים על השטחים שכבש.

דניאל ח׳ מתאר את הפיצול הזה באמצעות ארבע קרניים המופיעות לאחר היעלמות הקרן הגדולה (דָּנִיֵּאל 8.22).

דניאל י״א מדבר גם על ממלכה המחולקת «לארבע רוחות השמים» (דָּנִיֵּאל 11.4).

החלוקה אינה מתרחשת מיד.

יידרשו שנים של מלחמות.

אבל שוב מתאמת העיקרון של דניאל ב׳:

אימפריה יכולה להיראות עצומה ובכל זאת לא להתקיים.

כעת אנו מגיעים לשוקיים.

הן עשויות ברזל.

דניאל מסביר:

«ותהיה מלכות רביעית חזקה כברזל» (דָּנִיֵּאל 2.40).

לברזל יש תכונה חשובה בחזון:

הוא מרסק.

אולם הטקסט אינו מציין ישירות את שמה של הממלכה הרביעית הזאת.

לכן עלינו להיות זהירים יותר.

אם נעקוב אחר הרצף:

בבל → מדי ופרס → יוון → ?

איזו מעצמה גדולה משתלטת בהדרגה על העולם הים־תיכוני לאחר הממלכות שצמחו מן האימפריה היוונית?

רומא — הצג את ההגדרה של INF004.

זהו הזיהוי שאומץ במחקר זה.

אבל רומא — הצג את ההגדרה של INF004 אינה מחליפה את יוון ביום אחד.

התפשטותה הדרגתית.

היא משתלטת על מקדוניה.

ואחר כך על יוון.

היא משתלטת על סוריה.

היא מתערבת בירושלים.

לבסוף גם מצרים עוברת תחת שלטונה.

העולם היווני משתלב בהדרגה תחת השלטון הרומי.

דניאל ב׳ אינו החזון היחיד המדבר על ארבע ממלכות.

בדניאל ז׳ הן מופיעות בדמות ארבע חיות.

ולרביעית יש תכונה מעניינת:

«שיני ברזל גדולות» (דָּנִיֵּאל 7.7).

ברזל בדניאל ב׳.

ברזל בדניאל ז׳.

בשני החזונות גם לממלכה הרביעית יש כוח המסוגל לרסק.

נראה אפוא ששתי הנבואות מתארות את אותו רצף היסטורי גדול באמצעות דימויים שונים.

זה בדיוק מה שגילינו כאשר בחנו את מבנה הספר:

חזיונות דניאל משלימים זה את זה.

הצלם אינו מסתיים בשוקי הברזל.

כפות רגליו מורכבות מתערובת מוזרה:

מברזל וחרס.

דניאל מסביר:

«המלכות תהיה חלוקה» (דָּנִיֵּאל 2.41).

המשפט הזה חשוב.

הוא אינו אומר במפורש:

«הנה עכשיו ממלכה חמישית.»

הוא עדיין מדבר על «הממלכה הזאת».

הברזל עדיין נוכח.

אבל משהו השתנה.

הכוח נשאר, אבל האחדות נעלמת.

דניאל מוסיף:

«המלכות תהיה מקצתה חזקה ומקצתה שבירה» (דָּנִיֵּאל 2.42).

דמיין שאתה מנסה לבנות מבנה מוצק מברזל ומחרס.

האחד חזק מאוד.

האחר שביר.

הם יכולים להימצא זה לצד זה.

אבל הם אינם יוצרים בקלות חומר מאוחד לחלוטין.

זהו הדימוי שבחרה הנבואה.

דניאל מוסיף משפט מסתורי:

«ומתערבים יהיו בזרע אנשים, ולא יהיו דבקים זה עם זה» (דָּנִיֵּאל 2.43).

ביטוי זה עשוי להזכיר, בין השאר, בריתות בין משפחות ונישואים פוליטיים.

במשך מאות שנים השתמשו משפחות המלוכה באירופה בנישואים כדי לנסות ליצור בריתות.

נסיך היה נושא נסיכה מממלכה אחרת.

כך קיוו להימנע ממלחמה או לחזק ברית.

לפעמים זה הצליח.

אבל לעיתים רחוקות לאורך זמן.

הנבואה מבטאת אפוא פרדוקס:

עמים יכולים לנסות להתאחד ובה בעת להישאר שונים מאוד.

כאן צריך להיזהר במיוחד.

לאדם יש בדרך כלל עשר אצבעות ברגליים.

לכן מקובל לדבר על «עשר אצבעות רגלי הצלם».

אבל האם אתה יודע מה דניאל ב׳ אינו אומר אף פעם?

הוא אינו אומר:

«לצלם היו עשר אצבעות רגליים המייצגות עשר ממלכות.»

הקביעה הזאת אינה מופיעה בטקסט.

מדוע, אם כן, מדברים על עשר ממלכות?

בגלל דניאל ז׳.

לחיה הרביעית יש הפעם עשר קרניים (דָּנִיֵּאל 7.7).

וההסבר מפורש:

«ועשר הקרניים הן עשרה מלכים אשר יקומו מן הממלכה הזאת» (דָּנִיֵּאל 7.24).

לכן ההשוואה מעניינת:

דניאל ב׳: כפות רגליים ואצבעות

דניאל ז׳: עשר קרניים

אבל יש להישאר מדויקים.

דניאל ז׳ מדבר בבירור על עשרה מלכים.

דניאל ב׳ אינו אומר בבירור ש־כל אצבע ברגל מייצגת מלך.

זוהי פרשנות אפשרית כאשר משווים בין שני החזונות, ולא משפט הכתוב בדניאל ב׳.

זה זמן רב פרשנים מנסים לזהות את עשר הממלכות האלה.

יש שהציעו עשר ממלכות שהופיעו לאחר רומא — הצג את ההגדרה של INF004.

אחרים חיפשו עשר מדינות אירופיות.

ואחרים ניסו לזהות בהן ארגון פוליטי מודרני.

הבעיה?

הרשימות משתנות ללא הרף.

ודניאל אינו נותן אף שם.

לכן צריך לעמוד בפני הפיתוי לצפות בכל אירוע פוליטי בטלוויזיה ולהכריז מיד:

«זהו! מצאתי את עשר הממלכות!»

הנבואה נותנת לנו נתונים.

היא אינה מתירה לנו להמציא את החלקים החסרים.

זהו כלל חשוב בלימוד נבואות המקרא:

להיות קשובים בלי להיות החלטיים כשהטקסט אינו החלטי.

כמה מאות שנים לאחר דניאל, ספר ההתגלות חוזר אל הדימוי הזה.

גם הוא מדבר על עשר קרניים.

ו־חזוֹן יוֹחָנָן 17.12 מסביר:

«עשר הקרניים אשר ראית עשרה מלכים הן.»

המלכים האלה נלחמים לבסוף בשה.

אבל ספר ההתגלות מכריז על תבוסתם:

«השה ינצח אותם, כי הוא אדון האדונים ומלך המלכים» (חזוֹן יוֹחָנָן 17.14).

דניאל וספר ההתגלות משתמשים אפוא בדימויים שונים, אך מובילים לאותו רעיון:

לכוח המדיני האנושי אין המילה האחרונה.

עד כאן ירדנו לאורך הצלם.

Or.

כסף.

נחושת.

ברזל.

ברזל וחרס.

הכול שייך לצלם.

ואז מופיע דבר שאינו חלק ממנו כלל.

«אבן נעקרה שלא בידיים» (דָּנִיֵּאל 2.34).

המשפט הקצר הזה חיוני.

האבן אינה מיוצרת בידי מלך חדש.

היא אינה עשויה ממתכת חדשה.

היא אינה פשוט החלק השישי של הצלם.

היא באה ממקום אחר.

דניאל מסביר:

«אלוהי השמים יקים מלכות שלא תישחת לעולם» (דָּנִיֵּאל 2.44).

זהו הדבר שהאבן מייצגת בראש ובראשונה:

המלכות שאלוהים מקים.

האבן מכה רק בכפות הרגליים.

ובכל זאת קורה דבר מפתיע.

«הברזל, החרס, הנחושת, הכסף והזהב נשחקו יחד» (דָּנִיֵּאל 2.35).

הצלם כולו נעלם.

מדוע?

מפני שלמרות ההבדלים ביניהן, כל הממלכות האלה שייכות לאותו רצף של מעצמות אנושיות.

הן נלחמות זו בזו.

הן מחליפות זו את זו.

הן מקימות אימפריות.

ואחר כך הן נעלמות.

האבן שמה לבסוף קץ לכל הרצף הזה.

דניאל נותן תחילה תשובה מדויקת מאוד:

האבן מייצגת את המלכות שאלוהים מקים (דָּנִיֵּאל 2.44).

זוהי נקודת המוצא שלנו.

אבל כאשר אנו ממשיכים לקרוא במקרא, דמות האבן נעשית מעניינת במיוחד.

תהילים קי״ח מדבר על:

«אבן מאסו הבונים» (תהילים קי״ח 22).

ישוע מייחס את הקטע הזה לעצמו (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.42).

ודניאל ז׳ מציג דווקא את המלכות נצחית — הצג את ההגדרה של INF038 כנמסרת למישהו «כבן אדם» (דָּנִיֵּאל 7.13-14).

בקריאה המשיחית־נוצרית אפשר אפוא לומר:

האבן מייצגת את מלכות אלוהים, ומלכות זו אינה ניתנת להפרדה מלכה: המשיח ישוע.

הבט עכשיו בתמונה הסופית.

בהתחלה:

פסל ענק

et

אבן.

בסוף:

אין עוד פסל

et

הר המלא את כל הארץ.

דניאל מספר:

«והאבן אשר הכתה את הצלם הייתה להר גדול ומלאה את כל הארץ» (דָּנִיֵּאל 2.35).

מלכות אלוהים אינה מוצגת אפוא כממלכה קטנה הנוספת לאחרות.

בסופו של דבר היא מחליפה אותן.

ובניגוד לאימפריות הקודמות:

«היא לא תיחרב לעולם» (דָּנִיֵּאל 2.44).

זוהי שאלה חשובה.

בברית החדשה ישוע מכריז:

«מלכות אלוהים קרובה» (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.15).

לאחר תחייתו הוא אומר:

«ניתנה לי כל סמכות בשמים ובארץ» (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.18).

המלכות כבר החלה אפוא עם המשיח.

אבל כאשר אתה מביט בעולם סביבך, אתה רואה מיד שעדיין לא הכול כפוף לאלוהים.

הברית החדשה עצמה מכירה בכך:

«עדיין אין אנו רואים כי הכול הושת תחתיו» (אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים 2.8).

לנבואה יש אפוא שני ממדים:

המלכות כבר החלה עם המשיח;

ביסוסה האוניברסלי והסופי עדיין עתיד לבוא.

מדוע ללמוד על צלם שנראה בחלום לפני יותר מ־2,500 שנה?

רק כדי לנסות לנחש אירועים עתידיים?

דניאל ב׳ רוצה ללמד אותנו דבר עמוק הרבה יותר.

לכל תקופה יש המעצמות שלה.

שליטים מסוימים נראים בלתי מנוצחים.

אומות נעשות חזקות מאוד.

מערכות פוליטיות יוצרות לעיתים רושם שהן יתקיימו לנצח.

אבל ההיסטוריה ממשיכה.

הגבולות משתנים.

ממשלות נעלמות.

אימפריות הופכות לפרקים בספרי ההיסטוריה.

דניאל מזמין אותנו אפוא להתבונן בכוח בדרך אחרת.

מה שנראה עצום היום עשוי להפוך לקטן מאוד בפרספקטיבה של ההיסטוריה.

הצלם נראה בלתי ניתן להשמדה.

ובכל זאת הוא נעשה לאבק.

האבן נראית חסרת חשיבות.

ובכל זאת היא נעשית להר.

• ראש הזהב מייצג במפורש את נבוכדנאצר ובבל.
• הכסף מתאים ל־מדי ופרס.
• הנחושת מתאימה ל־יוון.
• הקרן הגדולה בדניאל ח׳ מתאימה באופן טבעי ל־אלכסנדר הגדול.
• במחקר זה, ממלכת הברזל הרביעית מזוהה עם רומא — הצג את ההגדרה של INF004.
• כפות הרגליים מברזל ומחרס מייצגות שלב שהוא בעת ובעונה אחת חזק ומפולג.
• דניאל ז׳ מדבר במפורש על עשרה מלכים; הקישור ביניהם לבין אצבעות הרגליים בדניאל ב׳ מעניין, אך יש להתייחס אליו בזהירות.
• האבן מייצגת בראש ובראשונה את המלכות שהקים אלוהים.
• בקריאה המשיחית־נוצרית, המלכות הזאת אינה ניתנת להפרדה מ־המשיח ישוע.
• האבן נעשית להר הממלא את כל הארץ: מלכות אלוהים עתידה להיות אוניברסלית.
• הלקח הגדול של החזון אינו כוחן של האימפריות, אלא אופיין הזמני מול מלכות נצחית — הצג את ההגדרה של INF038 של אלוהים.

גרסה זו לבני נוער נותנת את המפתחות העיקריים הדרושים להבנת הצלם.

ה־גרסה הפדגוגית מאפשרת להעמיק בקשרים שבין דניאל ב׳, דניאל ז׳, דניאל ח׳ וספר ההתגלות.

ה־גרסה האקדמית בוחנת בפירוט את זיהוי הממלכות, מדי ופרס, אלכסנדר ויורשיו, רומא — הצג את ההגדרה של INF004, הברזל והחרס, עשר הקרניים, הפרשנויות הנבואיות השונות והמשמעות המשיחית של האבן.