הברית החדשה הגיעה אלינו ביוונית עתיקה, שפה ששולטים בה מעט מאוד קוראים בני זמננו. תרגום הטקסטים המכוננים הללו לצרפתית — ולשפות אחרות — הוא עבודה עצומה, בצומת של בלשנות, תאולוגיה והיסטוריה. בזכות עבודה זו מיליוני מאמינים יכולים לגשת ישירות לדברי ישוע, לאיגרות פאולוס ולסיפורי מעשי השליחים.
מאחורי כל גרסה מתורגמת מסתתרות בחירות מכריעות: איזה כתב יד יווני לבחור, כיצד להעביר מונח תאולוגי מבלי לבגוד בו, האם להעדיף נאמנות מילולית או בהירות המשמעות? דמויות כמו Louis Segond או Augustin Crampon הטביעו חותם מתמשך בהיסטוריה של כתבי הקודש בצרפתית, ושיטותיהן ממשיכות להשפיע על התרגומים העכשוויים.
נושא זה מאפשר לחקור באופן מוחשי כיצד הבשורות, האיגרות וההתגלות עברו את הדורות עד לידינו, דרך כתבי יד קדומים, מהדורות מתוקנות עוקבות וויכוחים לעיתים סוערים בין מומחים. צלילה הכרחית לכל מי שרוצה לקרוא את כתבי הקודש בעיניים מוארות.
המאמר עוסק במקורם ובתרגומם של כתבי הברית החדשה. הוא בוחן את כתבי היד היווניים ואת המהדורות הביקורתיות השונות, וכן את חשיבותם לדיוק התרגומים המודרניים.