החמור אינו בעל חיים טמא בתנ"ך. הוא פשוט נמנה עם בעלי החיים שאסור לאכול (אינו מעלה גרה ואין לו פרסה שסועה), אך אין פירוש הדבר שהוא טמא כמו בעלי חיים מסוימים האסורים בתכלית האיסור. להפך, החמור הוא בעל חיים מבוית נפוץ, מועיל מאוד, והוא מופיע לעתים קרובות בהקשרים חיוביים ובעלי משמעות סמלית חזקה.
הנה המידע שאנו מוצאים בתנ"ך:
- החמור אינו טמא, אלא פשוט אינו למאכל
לפי דיני המאכלות, בעל חיים צריך להעלות גרה ולהיות בעל פרסה שסועה כדי שיהיה מותר באכילה. החמור אינו עומד בתנאים אלה, אך הכתוב אינו מכריז עליו לעולם כ"טמא" במובן הטקסי.
• וַיִּקְרָא 11.3 – הכלל הכללי לגבי בעלי החיים המותרים באכילה
• דְּבָרִים 14.6 – אותו כלל, חוזר ונשנה
החמור נמנה אפוא עם בעלי החיים שאין מותר לאכול אותם, אך אינם מסווגים כטמאים.
- לחמור יש ערך מוכר בעבודת הקודש
• שְׁמֹות 13.13 ושְׁמֹות 34.20 – בכור החמור צריך להיפדות (הוכחה שאינו טמא במובן הטקסי, שכן בעל חיים טמא היה צריך להיות מסולק, לא נפדה)
- החמור הוא בעל חיים מבוית נפוץ, הנוכח מאוד בתנ"ך
• בְּרֵאשִׁית 22.3 – אברהם חובש את חמורו
• בְּרֵאשִׁית 42.26 – אחי יוסף שבים עם חמוריהם
• בְּמִדְבַּר 22.21-33 – בלעם רוכב על אתונו
• שֹׁפְטִים 5.10 – נכבדי ישראל רוכבים על אתונות צחורות
• 1 שְׁמוּאֵל 25.20 – אביגיל רוכבת על חמור
• 1 מְלָכִים 2.40 – שמעי חובש את חמורו
• אִיּוֹב 1.3 – לאיוב אתונות וחמורים רבים
- החמור מופיע בהקשרים מלכותיים ובעלי משמעות סמלית חזקה
• שֹׁפְטִים 10.4 – השופטים רוכבים על גורי חמורים
• 2 שְׁמוּאֵל 16.1-2 – דוד מקבל חמורים טעונים למלכות הנמלטת
• 1 מְלָכִים 1.33 – שלמה נמשח למלך כשהוא רוכב על פרדת המלך דוד (בעל חיים ממשפחת החמור)
• זְכַרְיָה 9.9 – המשיח המובטח עתיד לבוא "רכב על חמור ועל עיר"
• הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.1-7 – ישוע מגשים נבואה זו בכניסתו לירושלים
מדובר אפוא בבעל חיים מכובד, הקשור לחיי היום-יום, לעבודה ולנסיעות.
מדוע ישוע רוכב על גור חמור?
יש שלוש סיבות עיקריות, כולן נטועות לחלוטין בכתבי הקודש ובתרבות היהודית של התקופה.
א) כדי להגשים את הנבואה של זְכַרְיָה 9.9
נבואה זו מבשרת במפורש שהמלך המשיחי יבוא
"עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתונות" זְכַרְיָה 9.9.
ישוע בוחר אפוא ביודעין את הבהמה שנאמרה מראש, ועושה זאת בפומבי. הבשורות מדגישות בבירור הגשמה זו הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.4-5, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.14-15.
ב) מפני שגור החמור מסמל שלום ולא מלחמה
במזרח הקרוב הקדום:
הסוס = סמל למלחמה ולכיבוש תְהִלִּים 20.6 ; מִשְׁלֵי 21.31 ;
• החמור = סמל לשלום, לפשטות ולענווה.
מלכי ישראל רכבו לעתים קרובות על חמורים כדי להביע מלכות של שלום, כפי שמראה משיחתו של שלמה על פרדת המלך של דוד (בעל חיים מאותה משפחה) 1 מְלָכִים 1.33.
ישוע אינו נכנס ככובש צבאי, אלא כמלך העני והצדיק שבישרו הנביאים יְשַׁעְיָהוּ 9.7.
ג) מפני שעל גור החמור לא רכבו מעולם
מרקוס ולוקס מציינים שגור החמור היה חדש, שלא נעשה בו שימוש מעולם הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.2 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.30.
זהו פרט חשוב: לפי המנהג היהודי, בעל חיים המיועד לשימוש קדוש צריך היה להיות חדש, שלא עבדו בו מעולם, כפי שהיה בפרה האדומה או בבעלי חיים מסוימים המיועדים לתפקידים קדושים בְּמִדְבַּר 19.2 ; דְּבָרִים 21.3.
כך ישוע מציג את עצמו כמלך המקודש, המשתמש בבעל חיים מיוחד, שלא חולל בשימוש רגיל.
בקיצור
- החמור אינו בעל חיים טמא.
- המשיח ישוע רוכב על גור חמור כדי להגשים את הנבואה, להגשים את השלום, ולהשתמש בבעל חיים "מופרש", כראוי למעשה משיחי פומבי.