דניאל 1 קובע את משך ההכשרה: ״וימן להם המלך דבר יום ביומו מפת בג המלך ומיין משתיו ולגדלם…
דניאל 1 קובע את משך ההכשרה:
״וימן להם המלך דבר יום ביומו מפת בג המלך ומיין משתיו ולגדלם שנים שלוש ומקצתם יעמדו לפני המלך.״ (דָּנִיֵּאל 1.5)
דניאל 2 נותן לאחר מכן ציון כרונולוגי:
״ובשנת שתים למלכות נבוכדנצר חלם נבוכדנצר חלמות.״ (דָּנִיֵּאל 2.1)
בקריאה ראשונה מתגלה קושי.
כיצד יכול דניאל לסיים הכשרה של שלוש שנים ולהתערב באירועי דניאל 2, אם אלה מתרחשים כבר בשנתו השנייה של נבוכדנצר?
אין להעלים את הבעיה באופן מלאכותי.
דניאל 1 מציג רצף ברור:
בחירת הצעירים היהודים;
הכשרה במשך שלוש שנים;
הצגה לפני נבוכדנצר;
הכרה בחוכמתם;
כניסה לשירות המלך.
דניאל 2 נראה מספר אחר כך אירוע שאירע בשנה השנייה למלכות נבוכדנצר.
קריאה המשתמשת אך ורק בדרכנו המודרנית לספור שנים שלמות עלולה אפוא ליצור רושם של אי־התאמה.
הזהירות הראשונה היא לא להבין אוטומטית את שלוש השנים של דָּנִיֵּאל 1.5 כתקופה של שלושים ושישה חודשים שלמים.
בכרונולוגיות עתיקות, שנה הנזכרת בסיפור יכולה להתאים לחלק משנה אזרחית.
תקופה שהחלה בסוף שנה, נמשכה שנה שלמה והסתיימה בתחילת שלישית, יכולה אפוא לגעת בשלוש שנות לוח בלי להימשך שלוש שנים מלאות.
הבחנה זו חיונית להבנת הכרונולוגיה של הקטע.
נבוכדנצר עולה על כס המלוכה בשנת 605 לפנה״ס, לאחר מות אביו נבופלאסר.
במערכת הבבלית, התקופה שבין עלייתו לכס לבין תחילת שנתו הרשמית הראשונה היא שנת ההצטרפות שלו.
תקופה זו אינה ממוספרת אפוא כשנתו הראשונה למלכות.
השנה הרשמית הראשונה מתחילה בראש השנה הבבלי הבא.
שיטת חישוב זו יוצרת פער בין הזמן שחלף בפועל מאז עליית השליט לכס לבין המספר הרשמי של שנת מלכותו.
אם דניאל מגיע לבבל במהלך שנת ההצטרפות של נבוכדנצר, הכשרתו יכולה להתחיל בתקופה זו.
היא נמשכת אחר כך בשנה הרשמית הראשונה של המלך.
היא יכולה לבסוף להסתיים בשנתו הרשמית השנייה.
הרצף יהיה אז בקירוב:
שנת העלייה לכס של נבוכדנצר: תחילת ההכשרה;
השנה הראשונה של נבוכדנצר: המשך ההכשרה;
השנה השנייה של נבוכדנצר: סיום ההכשרה והאירועים של דניאל 2.
״שלוש השנים״ של דניאל 1 ו״השנה השנייה״ של דניאל 2 אינן אפוא בהכרח בלתי עולות בקנה אחד.
אפשר להציג את המנגנון באופן הבא:
| תקופה | חישוב מלכותו של נבוכדנצר | הכשרתו של דניאל |
|---|---|---|
| 605 לפנה״ס | שנת ההצטרפות | תקופת ההכשרה הראשונה |
| 604 לפנה״ס | שנה רשמית ראשונה | תקופה שנייה |
| 603 לפנה״ס | שנה רשמית שנייה | תקופה שלישית / סיום אפשרי של ההכשרה |
טבלה זו מפושטת במכוון.
היא ממחישה את המנגנון הכרונולוגי בלי להתיימר לקבוע את החודש המדויק של הגעת דניאל, של בחינתו או של חלום נבוכדנצר.
גם חישוב כולל מאפשר להבין את הביטוי ״שלוש שנים״.
השנה הראשונה נספרת כתקופה ראשונה, אף שאינה שלמה.
השנה הבאה היא השנייה.
חלק השנה שאחריה הוא השלישית.
משך המשתרע על חלקים משלוש שנות לוח יכול אפוא להיקרא הכשרה בת שלוש שנים בלי להתאים לשלושים ושישה חודשים.
הטקסט אינו מציין לא את היום ולא את החודש שבו דניאל מתחיל את הכשרתו.
הוא אינו מציין גם את הרגע המדויק שבו הוא מגיע לבבל.
דָּנִיֵּאל 1.1 נותן שנת מלכות.
דָּנִיֵּאל 1.5 נותן את משך ההכשרה המתוכנן.
אך שום נתון אינו מאפשר לחשב בדיוק את מספר החודשים המפרידים בין שני האירועים.
לכן יש להציג כל שחזור מדויק יותר כקירוב.
דָּנִיֵּאל 1.18 מצהיר:
״ולמקצת הימים אשר אמר המלך להביאם ויביאם שר הסריסים לפני נבוכדנצר.״
הטקסט מאשר אפוא שהתקופה שנקבעה מגיעה לסופה.
אך הוא אינו נותן שום תאריך מוחלט לקבלת הפנים הזאת.
ידוע רק שהיא מתרחשת לאחר ההכשרה שנקבעה.
היעדר תאריך מדויק זה אוסר לבנות כרונולוגיה ברמת החודש.
דָּנִיֵּאל 1.19 מספר:
״וידבר אתם המלך, ולא נמצא מכלם כדניאל חנניה מישאל ועזריה, ויעמדו לפני המלך.״
התקדמות הסיפור ברורה.
אחרי ההכשרה בא מבחן.
המבחן מוביל לקבלה לשירות המלך.
דניאל 2 יכול אפוא להיקרא כמשבר הגדול הראשון המסופר לאחר שילוב זה.
נבוכדנצר מצווה לזמן את מומחי חצרו כדי לקבל את פירוש חלומו (דָּנִיֵּאל 2.2).
לאחר שאינם מצליחים לענות על דרישותיו, המלך מצווה להמית את חכמי בבל (דָּנִיֵּאל 2.12).
הסיפור מוסיף:
״יצא הצו, והחכמים עמדו להיהרג, ובקשו את דניאל וחבריו כדי להרגם.״ (דָּנִיֵּאל 2.13)
דניאל וחבריו קשורים אפוא די הצורך לקטגוריה זו כדי שהצו יחול עליהם.
השתייכותו המוסדית של דניאל לעולם החכמים אינה אומרת שהוא חלק את כל פרקטיקותיהם הדתיות או פרקטיקות הניחוש שלהם.
דניאל 2 מבחין דווקא בינם לבינו.
החכמים מצהירים על אי־יכולתם (דָּנִיֵּאל 2.10-11).
דניאל, מצדו, מבקש את התשובה מאלוהי השמים (דָּנִיֵּאל 2.17-19).
הסיפור מציב אפוא פחות שתי רמות של שכל ויותר שני מקורות של ידיעה.
אילו הובנה השנה השנייה של נבוכדנצר כמשמעה בהכרח ״בין שנים עשר לעשרים וארבעה חודשים לאחר הצטרפותו״, היה נשאר קושי חשוב.
אך אין זו דרך פעולתה של המערכת הבבלית עם שנת הצטרפות.
שנת ההצטרפות היא תקופה נפרדת.
השנה הרשמית השנייה יכולה אפוא להתחיל זמן ניכר יותר משתי שנות לוח לאחר תחילת השנה שבה עלה נבוכדנצר על כס המלוכה.
הבדל זה מפחית מאוד את הקושי.
נבוכדנצר אינו עולה על כס המלוכה ביום הראשון של שנה מודרנית המתחילה ב־1 בינואר.
עלייתו מתרחשת במהלך שנה.
התקופה הראשונית שלפני שנתו הרשמית הראשונה יכולה אפוא לשמש חלק ראשון בכרונולוגיה של הכשרת דניאל.
זה בדיוק מה שהמספור המודרני שלנו עלול להסתיר כשאנו קוראים ״שנה שנייה״ כאילו מדובר בשנה האזרחית השנייה אחרי 605.
הזהירות נשארת הכרחית.
הספר אינו כולל הערה המסבירה במפורש את המערכת הכרונולוגית בה נעשה שימוש בכל פסוק.
ההסבר באמצעות שנת ההצטרפות והספירה הכוללת הוא הרמוניזציה קוהרנטית.
אך אין להפוך אותו למידע שדניאל נותן במפורש.
ההבדל בין מה שהטקסט קובע לבין השחזור הכרונולוגי המאפשר לחבר את ציוניו צריך להישאר גלוי.
הוצע לפעמים הסבר אחר.
ייתכן שדניאל וחבריו נחשבו שייכים לקבוצה הכללית של החכמים עוד לפני סיום ההכשרה הפורמלי שלהם.
הצו של דניאל 2 היה אז יכול לחול עליהם כחברים בהכשרה במוסד זה.
השערה זו אף היא הייתה מפחיתה את הקושי.
אך היא נתמכת פחות ישירות בהתקדמות הסיפור של דניאל 1, המציג את בחינתם לפני קבלתם לשירות המלך.
בצורתו הנוכחית, הספר מציג את דניאל 1 כפרק מבוא שלם.
ההכשרה מסתיימת.
הצעירים נבחנים.
הם נכנסים לשירות המלך.
דניאל 2 מתחיל אחר כך בחלום נבוכדנצר.
הקריאה הטבעית ביותר של הסיפור היא אפוא להבין את דניאל 2 כמאוחר לסיום ההכשרה.
עדיף, כשאפשר, לחפש פתרון כרונולוגי התואם התקדמות זו, ולא להניח מיד שדניאל 2 מתרחש באמצע דניאל 1.
ההשערה של הכשרה שהחלה בשנת ההצטרפות מאפשרת לשמר רצף זה.
דניאל מתחיל את הכשרתו בשנת 605 לפנה״ס.
הוא ממשיך בה בשנתו הרשמית הראשונה של נבוכדנצר.
הוא מסיים אותה במהלך השנה הרשמית השנייה.
חלום דניאל 2 יכול אז להתרחש לאחר קבלתו לשירות המלך ועדיין להשתייך לשנה השנייה של השליט.
על בסיס זה אפשר למקם את אירועי דניאל 2 בקירוב בסביבות 603/602 לפנה״ס, לפי שיטות ההמרה ודרך ספירת התקופות הנוגעות לעניין.
תאריך זה צריך להישאר מקורב.
הטקסט המקראי נותן שנת מלכות, לא תאריך מודרני שלם.
עדיף אפוא להשתמש בניסוחים כגון ״בסביבות 603/602 לפנה״ס״ ולא להתיימר לקבוע תאריך מדויק.
אם מקבלים, רק כהשערת עבודה, גיל של כארבע עשרה שנים בעת הגעתו לבבל בסביבות 605 לפנה״ס, יהיה דניאל בן שש עשרה או שבע עשרה בקירוב בתום הכשרתו.
הוא יכול להיות אפוא עדיין צעיר מאוד בעת אירועי דניאל 2.
אך שום פסוק אינו נותן את גילו.
הערכה זו תלויה כולה בהשערה הראשונית על גילו בעת הגלות.
אין להציג אותה אפוא לעולם כנתון מקראי ודאי.
אם דניאל אכן צעיר מאוד, הניגוד לחכמים המבוססים של בבל נעשה בולט במיוחד.
מומחי החצר המנוסים אינם יכולים להשיב למלך.
דניאל, שהוכשר זה עתה, אינו טוען בכל זאת להיות עליון שכלית מטבעו.
הוא מבקש זמן וקורא לחבריו לבקש רחמים מאלוהי השמים (דָּנִיֵּאל 2.16-18).
הסוד מתגלה לו לאחר מכן (דָּנִיֵּאל 2.19).
הסיפור מייחס כך את הפתרון לאלוהים ולא לגילו, לניסיונו או למעמדו של דניאל.
כאשר הוא מופיע לפני נבוכדנצר, מדגיש דניאל:
״הסוד אשר המלך שואל, אין חכמים, מכשפים, חרטומים וגזרים יכולים להגיד למלך. אולם יש אלוה בשמים גֹּלֶה רזים.״ (דָּנִיֵּאל 2.27-28)
הוא מוסיף עוד:
״ואני, לא בחכמה שיש בי יותר מכל החיים נגלה לי הסוד הזה.״ (דָּנִיֵּאל 2.30)
דניאל 2 מאשר אפוא את מה ש־דָּנִיֵּאל 1.17 כבר הכין.
ההכשרה מסבירה את נוכחות דניאל בחצר.
הגילוי מסביר את יכולתו לחשוף את הסוד.
דָּנִיֵּאל 1.17 מדגיש:
״ודניאל הבין בכל חזון וחלמות.״
הוראה זו הייתה מיותרת אילו לא הכינה את המשך.
כבר בדניאל 2 חולם נבוכדנצר חלום.
הקורא יודע כבר שלדניאל יש כישרון מיוחד בתחום זה.
המעבר בין שני הפרקים מוכן אפוא בקפידה.
הנתונים הכרונולוגיים אינם זרים לבניית הסיפור.
דניאל מגיע כשבוי.
הוא מוכשר.
הוא נבחן.
הוא נכנס לשירות המלך.
אחר כך מתרחש משבר שחכמת המוסדות של בבל אינה יכולה לפתור.
דניאל, שהוכשר בידי בבל אך תלוי באלוהי ישראל לגילוי, נעשה אז מפרש הסוד המלכותי.
דניאל 1 ודניאל 2 יוצרים כך התקדמות קוהרנטית.
כמה נתונים מפורשים:
דניאל וחבריו צריכים לקבל שלוש שנות הכשרה (דָּנִיֵּאל 1.5).
הם מוצגים לנבוכדנצר בתום התקופה שנקבעה (דָּנִיֵּאל 1.18).
הם מתקבלים לשירות המלך (דָּנִיֵּאל 1.19).
חלום נבוכדנצר ממוקם בשנתו השנייה למלכות (דָּנִיֵּאל 2.1).
דניאל וחבריו נוגעים בצו שהופנה נגד החכמים (דָּנִיֵּאל 2.13).
את כל הנתונים הללו יש לשמר בשחזור הכרונולוגי.
הטקסט אינו נותן:
את חודש הגעת דניאל לבבל;
את החודש שבו מתחילה הכשרתו;
את מספר החודשים המדויק התואם ל״שלוש השנים״;
את התאריך המדויק של בחינתו;
וגם לא את חודש חלום נבוכדנצר.
השחזור המשתמש בשנת ההצטרפות ובספירה כוללת מאפשר לחבר את הנתונים.
הוא אינו הופך בכך את המרכיבים החסרים לוודאויות.
אפשר אפוא לקבל ניסוח אקדמי:
״ההכשרה בת שלוש השנים הנזכרת בדָּנִיֵּאל 1.5 אינה מחייבת שלושים ושישה חודשים שלמים. אם היא מתחילה בשנת העלייה לכס של נבוכדנצר ב-605 לפנה״ס, נמשכת בשנתו הרשמית הראשונה ומסתיימת במהלך שנתו השנייה, ייתכן שדניאל סיים את הכשרתו לפני אירועי דניאל 2 ובכל זאת היה עדיין בשנה הרשמית השנייה של המלך. שחזור זה הוא הרמוניזציה כרונולוגית עקבית, אך אי אפשר לקבוע אותה ברמת החודש.״
ניסוח זה מכבד הן את הנתונים הטקסטואליים הן את גבולות השחזור.
דָּנִיֵּאל 1.5 ; דָּנִיֵּאל 1.17 ; דָּנִיֵּאל 1.18 ; דָּנִיֵּאל 1.19 ; דָּנִיֵּאל 2.1 ; דָּנִיֵּאל 2.2 ; דָּנִיֵּאל 2.10-11 ; דָּנִיֵּאל 2.12 ; דָּנִיֵּאל 2.13 ; דָּנִיֵּאל 2.16-18 ; דָּנִיֵּאל 2.17-19 ; דָּנִיֵּאל 2.19 ; דָּנִיֵּאל 2.27-28 ; דָּנִיֵּאל 2.30.
ההשוואה בין שלוש שנות ההכשרה של דָּנִיֵּאל 1.5 לבין השנה השנייה של נבוכדנצר ב־דָּנִיֵּאל 2.1 יוצרת קושי רק אם מפרשים את הציונים לפי חישוב מודרני של שנים שלמות החל מיום ההצטרפות.
המערכת הבבלית מבחינה להפך בין שנת ההצטרפות לבין השנה הרשמית הראשונה של השליט.
הכשרה שהחלה בשנת ההצטרפות של נבוכדנצר בשנת 605 לפנה״ס יכולה אפוא לעבור דרך שנתו הראשונה ולהסתיים בשנתו הרשמית השנייה.
שלוש השנים של דניאל 1 יכולות להתאים לחלקים של שלוש שנות לוח בלי לייצג בהכרח שלושים ושישה חודשים.
שחזור זה מאפשר לשמר את התקדמות הסיפור הטבעית: דניאל מוכשר, נבחן, מתקבל לשירות המלך, ואז ניצב מול משבר חלום נבוכדנצר.
הוא מסביר גם מדוע דניאל יכול להיות נוגע בצו נגד החכמים בדניאל 2.
אין להציג את הפתרון, עם זאת, בדיוק שאין בטקסטים. החודשים המדויקים של הגעת דניאל, של תחילת הכשרתו, של בחינתו ושל החלום אינם מצוינים.
המסקנה הזהירה ביותר היא אפוא שדָּנִיֵּאל 1.5 ו־דָּנִיֵּאל 2.1 יכולים להיות תואמים כרונולוגית אם מביאים בחשבון את שנת ההצטרפות של נבוכדנצר ואת האופי הכולל האפשרי של ספירת שלוש השנים.