ANX001

כרונולוגיה כללית וגילו המשוער של דניאל

ספר דניאל מקיף תקופה ארוכה במיוחד, מבואו של דניאל לעולם הבבלי ועד השנים הראשונות של השלטון הפרסי. הטקסט מספק כמה אינדיקציות כרונולוגיות, אך אינו מציין לעולם במפורש את גילו של דניאל. לכן הטבלה שלהלן מניחה כהשערת עבודה גיל של כארבע עשרה שנים בשנת 605 לפנה״ס. הגילים המצוינים הם הערכות שנועדו להמחיש את אורך דרכו.

13 דקות 9 פסוקים ספר אחד

ANX001 - כרונולוגיה כללית וגילו המשוער של דניאל

1. הבחנה מתודולוגית הכרחית

יש להבחין בין שלוש קטגוריות של נתונים.

הראשונה היא האינדיקציות שמספק הטקסט המקראי במפורש, למשל שנת אחת לבלשאצר (דָּנִיֵּאל 7.1), שנתו השלישית (דָּנִיֵּאל 8.1) או השנה השלישית לכורש (דָּנִיֵּאל 10.1).

השנייה היא התאריכים ההיסטוריים המתקבלים מהצלבת האינדיקציות הללו עם הכרונולוגיה של הממלכות הבבלית והפרסית.

השלישית היא הגילים המשוערים של דניאל.

קטגוריה אחרונה זו היא בהכרח השערתית, שכן הספר אינו מציין לא את שנת לידתו ולא את גילו בבואו לבבל.

2. ההשערה של דניאל בן ארבע עשרה ב-605 לפנה״ס

דניאל 1 מציג את דניאל וחבריו כצעירים שנבחרו לקבל הכשרה בחצר הבבלית (דָּנִיֵּאל 1.3-6).

הטקסט אינו מציין את גילם.

במחקר זה ההשערה שנבחרה היא של דניאל בן כארבע עשרה בשנת 605 לפנה״ס

הערכה זו מציבה את לידתו בסביבות 619 לפנה״ס

זוהי נקודת ייחוס לעבודה ולא נתון שהטקסט המקראי מלמד במפורש.

לכן יש להבין את כל הגילים המוצגים להלן כקירובים התלויים בהשערה ראשונית זו.

3. טבלה כרונולוגית כללית

תאריך משוער	אירוע	מראה מקום	גילו המשוער של דניאל
בסביבות 619 לפנה״ס	לידתו המשוערת של דניאל	שחזור	0
605 לפנה״ס	פעולת נבוכדנצר נגד ירושלים; דניאל וצעירים יהודים נוספים מובאים לעולם הבבלי	דניאל 1.1-6	14 שנים
בסביבות 605-602 לפנה״ס	תקופת ההכשרה של דניאל וחבריו	דניאל 1.5, 17-20	14-17 שנים
אחרי ההכשרה	דניאל וחבריו מובאים לפני המלך ונקלטים בשירותו	דניאל 1.18-20	כ-17 שנים
מלכות נבוכדנצר	חלום הפסל ופתרונו בפי דניאל	דניאל 2.1-49	בוגר צעיר
מלכות נבוכדנצר	פסל הזהב וכבשן האש	דניאל 3.1-30	תאריך לא מצוין
מלכות נבוכדנצר	חלום העץ; השפלת המלך והשבתו	דניאל 4.1-34	תאריך לא מצוין
שנת אחת לבלשאצר	חזון ארבע החיות	דניאל 7.1	כ-65-70 שנים, לפי התיארוך שנבחר
שנה שלישית לבלשאצר	חזון האיל והצפיר	דניאל 8.1	כ-70 שנים
539 לפנה״ס	הלילה האחרון של בלשאצר ונפילת בבל	דניאל 5.1-31	כ-80 שנים
אחרי נפילת בבל	דניאל בימי דריוש המדי; גוב האריות	דניאל 6.1-28	כ-80 שנים
שנת אחת לדריוש	תפילת דניאל וגילוי שבעים השבועות	דניאל 9.1-27	כ-80 שנים
שנת אחת לכורש	התקופה המוזכרת במפורש בסוף דניאל 1	דניאל 1.21	כ-81 שנים
שנה שלישית לכורש	ההתגלות הגדולה האחרונה, דניאל 10-12	דניאל 10.1-12.13	כ-83 שנים

4. ההכשרה הבבלית

דָּנִיֵּאל 1.5 מציין שהצעירים מיהודה היו אמורים לקבל הכשרה במשך שלוש שנים לפני שיובאו לפני המלך.

אם דניאל היה בן כארבע עשרה בבואו, הרי שבתום ההכשרה הזו היה כבן שבע עשרה בקירוב.

הערכה זו מאפשרת למדוד מרכיב חשוב בסיפור.

דניאל עדיין צעיר מאוד כשהוא נדרש ללמוד לחיות בתוך החצר הבבלית, לשלוט בתרבות חדשה ולשמור בו בזמן על נאמנותו הדתית.

לפיכך כניסתו לעולם המנהלי הבבלי מתרחשת כנראה כשהוא עדיין נער.

5. דניאל בימי נבוכדנצר

הפרקים הראשונים מקיפים אחר כך תקופה שקשה הרבה יותר לתארך במדויק.

דניאל 2 מספק אינדיקציה הנוגעת למלכות נבוכדנצר, אך פרקים 3 ו-4 אינם נותנים תאריך מדויק דיו כדי לחשב את גילו של דניאל בוודאות.

לכן יהיה מלאכותי לייחס לדניאל גיל מדויק לכל אחד מהאירועים הללו.

השיטה שנבחרה היא לציין גיל רק כאשר הכרונולוגיה מאפשרת הערכה סבירה.

זהירות זו מונעת הפיכה של שחזור לדיוק מדומה.

6. המעבר מנבוכדנצר לבלשאצר

תקופה משמעותית מפרידה בין האירועים הקשורים לנבוכדנצר לבין החזיונות המתוארכים מימי בלשאצר.

נבוכדנצר מת בשנת 562 לפנה״ס

כמה שליטים יורשים אותו לפני עליית נבונידוס לשלטון ולפני המקום שתופס בנו בלשאצר בניהול הממלכה.

לפיכך דניאל כבר אדם קשיש כשמתחילים החזיונות של דניאל 7 ו-8.

תצפית זו משנה במידה ניכרת את התמונה שאפשר לגבש על הנביא.

דניאל הצעיר של הפרק הראשון ודניאל הצופה בארבע החיות אינם נמצאים באותו שלב בחייו.

כמה עשורים מפרידים ביניהם.

7. דניאל בעת נפילת בבל

נפילת בבל בשנת 539 לפנה״ס היא נקודת הייחוס ההיסטורית החשובה ביותר להערכת אורך חייו של דניאל.

אם דניאל היה בן כארבע עשרה בשנת 605 לפנה״ס, חלפו שישים ושש שנים.

לפיכך היה בן בקירוב:

14 + 66 = 80 שנים.

דניאל שנקרא לפני בלשאצר בדניאל 5 אינו אפוא עוד הנער שהגיע לבבל.

לפי ההשערה הכרונולוגית שנבחרה, הוא אדם בן כשמונים.

נתון זה מסייע גם להבין מדוע נראה שיש להזכיר את דניאל לשליט בסיפור משתה בלשאצר (דָּנִיֵּאל 5.10-16).

הוא שייך לדור קודם של המנהל הבבלי.

8. דניאל שורד את האימפריה שהגלתה אותו

כרונולוגיה זו מעניקה משקל מיוחד לדָּנִיֵּאל 1.21:

“ויהי דניאל עד שנת אחת לכורש המלך.”

בראשית הספר נראה שבבל מייצגת את הכוח השליט.

דניאל הוא השבוי.

נבוכדנצר הוא הכובש.

ובכל זאת דניאל שורד את נבוכדנצר, את יורשיו ולבסוף את האימפריה הבבלית עצמה.

הגולה הצעיר נשאר כאשר האימפריה שהובילה אותו בשבי נעלמת.

אריכות ימים זו נושאת אפוא ערך סיפורי ותיאולוגי החורג מעבר לכרונולוגיה בלבד.

9. דניאל תחת השלטון הפרסי

נפילת בבל אינה מסמנת את סוף פעילותו של דניאל.

דניאל 6 מציג אותו עדיין בתפקיד מנהלי חשוב בימי דריוש המדי.

גם דניאל 9 מציב התגלות בשנת אחת לדריוש.

דָּנִיֵּאל 10.1 מוביל לבסוף עד השנה השלישית לכורש.

לפי ההשערה שנבחרה, דניאל יהיה אז בן כשמונים ושלוש.

הספר מקיף אפוא כמעט חיים שלמים.

הוא מתחיל בנער הניצב מול הגלות ומסתיים באדם קשיש המקבל עדיין התגלויות על עתיד שאת התגשמותו המלאה לא יראה בעצמו.

10. כרונולוגיה המאירה את מבנה הספר

גילו המשוער של דניאל מסייע גם להבין טוב יותר מדוע אין לבלבל בין סדר הפרקים לבין הסדר הכרונולוגי.

הרצף הספרותי הוא:

דניאל 1 ← 2 ← 3 ← 4 ← 5 ← 6 ← 7 ← 8 ← 9 ← 10-12.

אך הכרונולוגיה של החזיונות מחייבת בעיקר להציב את דניאל 7 ואת דניאל 8 לפני נפילת בבל המסופרת בפרק 5.

לפיכך תיאור מפושט נותן:

605 לפנה״ס - בואו של דניאל לעולם הבבלי↓

מלכות נבוכדנצר - דניאל 1-4↓

מלכות בלשאצר - דניאל 7 ואחריו דניאל 8↓

539 לפנה״ס - נפילת בבל, דניאל 5↓

דריוש המדי - דניאל 6 ודניאל 9↓

כורש - דניאל 10-12

כרונולוגיה זו אינה מבטלת את הסדר הנוכחי של הספר.

להפך, היא מאפשרת להבחין טוב יותר בין ההיסטוריה שחי דניאל לבין הארגון הספרותי שנבחר כדי להעביר את ההיסטוריה הזו ואת ההתגלויות הללו.

11. מן הגולה הצעיר אל הנביא הזקן

הכרונולוגיה מאפשרת לבסוף לעקוב אחר מסלול יוצא דופן.

דניאל מגיע לעולם הבבלי כשהוא כנראה עדיין נער, לפי ההשערה שנבחרה.

הוא מקבל הכשרה.

הוא נכנס לשירות המנהל.

הוא עובר את מלכותו הארוכה של נבוכדנצר.

הוא רואה כמה שליטים יורשים זה את זה.

הוא מקבל חזיונות בימי בלשאצר.

הוא עד להיעלמותה של האימפריה הבבלית.

הוא ממשיך בפעילותו גם תחת השלטון החדש.

יותר משבעים שנה מפרידות כנראה בין לידתו לבין כמה מחזיונותיו הגדולים.

משך זמן זה מעניק עומק מיוחד לדבר האחרון המופנה אליו:

“ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין” (דָּנִיֵּאל 12.13).

הסיפור האישי שהחל בגולה צעיר מסתיים אפוא באדם קשיש שמבשרים לו תקווה החורגת מעבר למותו שלו.

סיכום הנספח

יש להשתמש ב בשתי זהירויות.

את התאריכים ההיסטוריים אפשר לפעמים לקבוע בדיוק רב למדי.

גילי דניאל, לעומת זאת, נשארים תלויים בהשערה שנבחרה לגילו בעת הגלייתו.

במחקר זה הבחירה בגיל של כארבע עשרה בשנת 605 לפנה״ס מובילה למקם את דניאל בגיל כשמונים בנפילת בבל ומעל שמונים בחזיונותיו האחרונים.

אין להציג שחזור זה כקביעה מפורשת של המקרא.

עם זאת הוא כלי שימושי לתפיסת ההיקף הכרונולוגי של הספר.

דניאל אינו עובר רק כמה אירועים.

הוא עובר כמה דורות ורואה את האימפריה שהובילה אותו בשבי נעלמת.

משך זמן זה נותן ביטוי קונקרטי לאחד הנושאים הגדולים של הספר: שליטים חולפים, אימפריות נעלמות, אך תכנית האלוהים נמשכת לאורך ההיסטוריה.

Chronologie générale et âge approximatif de Daniel. Le livre de Daniel couvre une période exceptionnellement longue, depuis l’arrivée de Daniel dans le monde babylonien jusqu’aux premières années de la domination perse. Le texte fournit plusieurs indications chronologiques, mais ne donne jamais directement l’âge de Daniel. Le tableau suivant adopte donc comme hypothèse de travail un âge d’environ quatorze ans en 605 avant Jésus-Christ. Les âges indiqués sont des estimations destinées à visualiser la durée de son parcours. ANX001 - Chronologie générale et âge approximatif de Daniel. Le livre de Daniel couvre une période exceptionnellement longue, depuis l’arrivée de Daniel dans le monde babylonien jusqu’aux premières années de la domination perse. Le texte fournit plusieurs indications chronologiques, mais ne donne jamais directement l’âge de Daniel. Le tableau suivant adopte donc comme hypothèse de travail un âge d’environ quatorze ans en 605 avant Jésus-Christ. Les âges indiqués sont des estimations destinées à visualiser la durée de son parcours. 1. Une distinction méthodologique indispensable. Trois catégories de données doivent être distinguées. La première correspond aux indications explicitement fournies par le texte biblique, par exemple la première année de Belschatsar (Daniel 7, verset 1), sa troisième année (Daniel 8, verset 1) ou la troisième année de Cyrus (Daniel 10, verset 1). La deuxième correspond aux dates historiques obtenues par la mise en relation de ces indications avec la chronologie des royaumes babylonien et perse. La troisième correspond aux âges estimés de Daniel. Cette dernière catégorie est nécessairement hypothétique puisque le livre ne précise ni l’année de sa naissance ni son âge lors de son arrivée à Babylone. 2. L’hypothèse d’un Daniel âgé de quatorze ans en 605 avant Jésus-Christ. Daniel 1 présente Daniel et ses compagnons comme de jeunes hommes sélectionnés pour recevoir une formation à la cour babylonienne (Daniel 1, versets 3 à 6). Le texte ne précise pas leur âge. Dans cette étude, l’hypothèse retenue est celle d’un Daniel âgé d’environ quatorze ans en 605 avant Jésus-Christ. Cette estimation situe sa naissance vers 619 avant Jésus-Christ. Elle constitue un repère de travail et non une donnée explicitement enseignée par le texte biblique. Tous les âges présentés ci-dessous doivent donc être compris comme des approximations dépendant de cette hypothèse initiale. 4. La formation babylonienne. Daniel 1, verset 5 indique que les jeunes Judéens devaient recevoir une formation pendant trois années avant d’être présentés devant le roi. Si Daniel avait environ quatorze ans lors de son arrivée, il aurait donc approximativement dix-sept ans au terme de cette formation. Cette estimation permet de mesurer un élément important du récit. Daniel est encore très jeune lorsqu’il doit apprendre à vivre au sein de la cour babylonienne, maîtriser une nouvelle culture et préserver simultanément sa fidélité religieuse. Son entrée dans le monde administratif babylonien se produit donc probablement alors qu’il est encore un jeune homme. 5. Daniel sous Nebucadnetsar. Les premiers chapitres couvrent ensuite une période beaucoup plus difficile à dater précisément. Daniel 2 fournit une indication relative au règne de Nebucadnetsar, mais les chapitres 3 et 4 ne donnent pas de date suffisamment précise pour calculer l’âge de Daniel avec certitude. Il serait donc artificiel d’attribuer un âge exact à Daniel pour chacun de ces épisodes. La méthode retenue consiste à indiquer un âge uniquement lorsque la chronologie permet une estimation raisonnable. Cette prudence évite de transformer une reconstruction en fausse précision. 6. Le passage de Nebucadnetsar à Belschatsar. Une période importante sépare les événements associés à Nebucadnetsar des visions datées du règne de Belschatsar. Nebucadnetsar meurt en 562 avant Jésus-Christ. Plusieurs souverains lui succèdent avant l’arrivée au pouvoir de Nabonide et la place prise par son fils Belschatsar dans l’administration du royaume. Daniel est donc déjà un homme âgé lorsque commencent les visions de Daniel 7 et 8. Cette observation modifie sensiblement la représentation que l’on peut avoir du prophète. Le jeune Daniel du premier chapitre et le Daniel qui contemple les quatre animaux ne se situent pas au même moment de sa vie. Plusieurs décennies les séparent. 7. Daniel au moment de la chute de Babylone. La chute de Babylone en 539 avant Jésus-Christ constitue le repère historique le plus important pour apprécier la durée de la vie de Daniel. Si Daniel avait environ quatorze ans en 605 avant Jésus-Christ, soixante-six années se sont écoulées. Il aurait donc approximativement : 14 + 66 = 80 ans. Le Daniel appelé devant Belschatsar en Daniel 5 n’est donc plus le jeune homme arrivé à Babylone. Selon l’hypothèse chronologique retenue, il est un homme d’environ quatre-vingts ans. Cette donnée permet également de comprendre pourquoi Daniel semble devoir être rappelé à la mémoire du souverain dans le récit du banquet de Belschatsar (Daniel 5, versets 10 à 16). Il appartient à une génération antérieure de l’administration babylonienne. 8. Daniel survit à l’empire qui l’avait déporté. Cette chronologie donne une force particulière à Daniel 1, verset 21 : « Ainsi fut Daniel jusqu’à la première année du roi Cyrus. » Au début du livre, Babylone paraît représenter la puissance dominante. Daniel est le captif. Nebucadnetsar est le conquérant. Pourtant, Daniel survit à Nebucadnetsar, à ses successeurs et finalement à l’Empire babylonien lui-même. Le jeune déporté demeure lorsque l’empire qui l’avait emmené en captivité disparaît. Cette longévité possède ainsi une valeur narrative et théologique qui dépasse la simple chronologie. 9. Daniel sous la domination perse. La chute de Babylone ne marque pas la fin de l’activité de Daniel. Daniel 6 le présente encore dans une position administrative importante sous Darius le Mède. Daniel 9 situe également une révélation dans la première année de Darius. Daniel 10, verset 1 conduit enfin jusqu’à la troisième année de Cyrus. Dans l’hypothèse retenue, Daniel aurait alors environ quatre-vingt-trois ans. Le livre couvre donc presque toute une vie. Il commence avec un adolescent confronté à l’exil et se termine avec un homme âgé recevant encore des révélations concernant un avenir qu’il ne verra pas lui-même s’accomplir entièrement. 10. Une chronologie qui éclaire la structure du livre. L’âge approximatif de Daniel permet également de mieux comprendre pourquoi l’ordre des chapitres ne doit pas être confondu avec l’ordre chronologique. La succession littéraire est : Daniel 1 → 2 → 3 → 4 → 5 → 6 → 7 → 8 → 9 → 10-12. Mais la chronologie des visions oblige notamment à replacer Daniel 7 et Daniel 8 avant la chute de Babylone racontée au chapitre 5. Une représentation simplifiée donne donc : 605 avant Jésus-Christ - arrivée de Daniel dans le monde babylonien↓ règne de Nebucadnetsar - Daniel 1-4↓ règne de Belschatsar - Daniel 7 puis Daniel 8↓ 539 avant Jésus-Christ - chute de Babylone, Daniel 5↓ Darius le Mède - Daniel 6 et Daniel 9↓ Cyrus - Daniel 10-12 Cette chronologie n’annule pas l’ordre actuel du livre. Elle permet au contraire de mieux distinguer l’histoire vécue par Daniel de l’organisation littéraire choisie pour transmettre cette histoire et ces révélations. 11. Du jeune exilé au prophète âgé. La chronologie permet finalement de suivre un parcours exceptionnel. Daniel arrive dans le monde babylonien alors qu’il est probablement encore adolescent selon l’hypothèse retenue. Il reçoit une formation. Il entre au service de l’administration. Il traverse le long règne de Nebucadnetsar. Il voit plusieurs souverains se succéder. Il reçoit des visions sous Belschatsar. Il assiste à la disparition de l’Empire babylonien. Il poursuit encore son activité sous la nouvelle domination. Plus de soixante-dix années séparent probablement sa naissance de certaines de ses grandes visions. Cette durée donne une profondeur particulière à la dernière parole qui lui est adressée : « Et toi, marche vers ta fin ; tu te reposeras, et tu seras debout pour ton héritage à la fin des jours » (Daniel 12, verset 13). L’histoire personnelle commencée avec un jeune exilé se termine ainsi avec un homme âgé auquel est annoncée une espérance dépassant sa propre mort. Conclusion de l’annexe. La chronologie de Daniel doit être utilisée avec deux précautions. Les dates historiques peuvent parfois être établies avec une assez grande précision. Les âges de Daniel, en revanche, demeurent dépendants de l’hypothèse adoptée pour son âge lors de la déportation. Dans cette étude, le choix d’un âge d’environ quatorze ans en 605 avant Jésus-Christ conduit à situer Daniel autour de quatre-vingts ans lors de la chute de Babylone et au-delà de quatre-vingts ans lors de ses dernières visions. Cette reconstruction ne doit pas être présentée comme une affirmation explicite de la Bible. Elle constitue cependant un outil utile pour percevoir l’ampleur chronologique du livre. Daniel ne traverse pas seulement plusieurs épisodes. Il traverse plusieurs générations et voit disparaître l’empire qui l’avait conduit en captivité. Cette durée donne une expression concrète à l’un des grands thèmes du livre : les souverains passent, les empires disparaissent, mais le dessein de Dieu se poursuit à travers l’histoire.