המון כוהנים

ה„כוהנים” המוזכרים במַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.7 מהווים פרט מעניין במיוחד בסיפורו של לוקס:

„דבר אלוהים הלך והתפשט, מספר התלמידים בירושלים גדל מאוד, והמון כוהנים רב צייתו לאמונה.”

הערה זו מראה שהבשורה לא נגעה רק בעם, אלא החלה לחדור גם לחוגים דתיים מסוימים הקשורים מסורתית לבית המקדש.

כוהנים רגילים ולא ראשי המקדש

המונח היווני שבו נעשה שימוש (hiereis) מציין כוהנים בכלל ולא כוהנים גדולים או חברי הסנהדרין — הצג את ההגדרה של INF003. אין אפוא לדמיין את קיפא או את ראשי הצדוקים — הצג את ההגדרה של INF001 באים לאמונה בהמוניהם. לוקס מבחין בדרך כלל בין „הכוהנים הגדולים” לבין הכוהנים הפשוטים (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.1; מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.17).

כנראה דובר בכוהנים הרבים שמילאו את השירות היומיומי במקדש.

מעמד רב-מספר

במאה הראשונה מעריכים שכמה אלפי כוהנים חולקו לעשרים וארבע משמרות כהונה (1 דִּבְרֵי הַיָּמִים 24.1-19). רובם שירתו במקדש רק כמה שבועות בשנה, ובשאר הזמן ניהלו חיים צנועים יחסית בירושלים או בערי יהודה.

רבים מהם לא השתייכו לאצולה הכוהנית שסבבה את הכוהן הגדול. לכן יכלו להיות פתוחים יותר לבשורת השליחים.

עדים מועדפים

כוהנים אלה היו ממוקמים היטב במיוחד כדי לראות מה מתרחש:

• הם ראו מדי יום את ההמונים שהתכנסו במקדש;
• הם שמעו את הטפת השליחים;
• הם היו עדים לנסים שנעשו (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.12-16);
• הם הכירו את הכתובים ואת הקורבנות.

כך יכלו להבין ביתר קלות את משמעות קורבנו של ישוע שהכריזו עליו השליחים.

אכזבה אפשרית מהאצולה הכוהנית

ייתכן שחלק מהכוהנים נזדעזעו מתפקידם של הכוהנים הגדולים בהרשעת ישוע (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.57-68) ומהעוינות שהופגנה כלפי השליחים (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.17-18). ניגוד זה בין ההיררכיה הכוהנית לבין הכוהנים הפשוטים עשוי להסביר מדוע לוקס מדגיש שדווקא כוהנים היו אלה שבאו לאמונה, ולא ראשי העם.

מדוע לוקס מדגיש עובדה זו?

הערה זו היא כנראה הוכחה נוספת לעוצמת העדות השליחית. לאחר שהגיעה אל:

• תושבי ירושלים (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.41);
• גברים ונשים רבים (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.14);

הגיעה הבשורה כעת אל חברי הכהונה עצמה.

אולי יש גם איזו אירוניה בהבחנה זו. בעוד הכוהנים הגדולים הצדוקים — הצג את ההגדרה של INF001 התאמצו לחנוק את הנצרות, כוהנים רבים הנתונים למרותם הכירו בישוע כמשיח.

הערה היסטורית מעניינת

אבות כנסייה אחדים, כמו יוחנן כריסוסטומוס, ראו בבואם של כוהנים רבים לאמונה את התגשמות הנבואה שלפיה גם המופקדים על הקורבנות הקדומים יכירו בקורבנו המושלם של המשיח.

סיכום

ה„כוהנים” של מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.7 היו כנראה כוהנים רגילים של המקדש, השייכים למשמרות הכהונה השונות, ולא הכוהנים הגדולים או חברי הסנהדרין — הצג את ההגדרה של INF003 הבכירים. כעדים יומיומיים לחיים הדתיים בירושלים וכמי שמכירים את הכתובים, הם היו ממוקמים היטב במיוחד כדי להבין את היקפה של הבשורה השליחית. בואם לאמונה במספרים רבים הוא אחד האותות הבולטים ביותר להתפשטות הנצרות בחודשים הראשונים של הקהילה המתהווה.