תרומה עכשווית בולטת לחקר כוכב בית לחם היא זו של Frederick A. Larson, מחבר הספר והסרט התיעודי The Star of Bethlehem. על סמך הדמיות אסטרונומיות ממוחשבות מציע Larson שהתופעה שמתאר מתי מתאימה לסדרה של מערכי כוכבי לכת מיוחדים, שבמרכזם בעיקר כוכב הלכת צדק, הקשור באופן מסורתי למלכות באסטרולוגיה העתיקה.
לפי השערה זו, ההצטרפויות שנצפו בסביבות השנים 3 עד 2 לפני הספירה, וכן התנועה הנסוגה של צדק, יכולות להסביר הן את הופעת ”הכוכב“ והן את ”עמידתו“ לכאורה (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.9). לגישה זו יתרון בכך שהיא מציעה הסבר המבוסס על תופעות טבע הניתנות לצפייה, ובה בעת היא משתלבת במסגרת הפרשנויות האסטרולוגיות של התקופה.
עם זאת, תיאוריה זו נותרת שנויה במחלוקת, בעיקר בשל קריאתה האסטרולוגית החזקה של הטקסט ובשל הנחות פרשניות מסוימות הנוגעות למגוסים. אף על פי כן היא מהווה ניסיון מודרני משמעותי לשלב בין הנתונים המקראיים לבין שחזור אסטרונומי