מאעת היא אחד המושגים היסודיים ביותר בכל הציוויליזציה המצרית. כדי להבין את העימות בין משה לפרעה, חיוני להבין מה מייצגת מאעת, שכן פרעה רואה את עצמו כערב לה.
מאעת: סדר העולם לפי המצרים
-
מושג מרכזי: הסדר הקוסמי והמוסרי
מאעת מציינת את הסדר הצודק שחייב לשרור בעולם. זהו מושג הכולל:
את הרמוניית הקוסמוס,
את איזון הטבע,
את הצדק החברתי,
את האמת,
את היציבות המדינית,
את השלום בין בני האדם לאלים.
בעיני המצרים העולם אינו יציב מטבעו: יש לקיים אותו. מאעת היא אפוא הסדר שרצו האלים, ועל האנושות לשמור עליו.
-
אלה מגולמת
מאעת אינה רק רעיון: היא גם אלה, המתוארת כאישה הנושאת נוצת בת יענה על ראשה.
נוצה זו מסמלת:
את האמת,
את קלות הלב,
את הצדק.
במשפט המתים נשקל לב הנפטר כנגד נוצת מאעת: אם הוא כבד יותר (בגלל הרע), הנפש נדונה.
-
תפקיד פרעה: שומר מאעת
כאן העימות עם משה הופך נפיץ.
פרעה אינו רק מלך: הוא ערב מאעת.
תפקידו הוא:
לקיים את הסדר הקוסמי,
להבטיח את שגשוג הארץ,
להגן על האיזון בין האלים לבני האדם,
להדוף את התוהו (הנקרא איספט).
אם פרעה מכיר בסמכות גבוהה משלו, יהוה, הוא מודה ש:
אינו אדון הסדר,
אינו אלוהי,
אינו הכרחי לאיזון העולם.
לכן דרישתו של משה אינה רק מדינית: היא התקפה ישירה על תפקידו הקדוש של פרעה.
-
מדוע מאעת חיונית להבנת המכות
המכות אינן רק אסונות: הן התקפות על מאעת, כלומר על הסדר שפרעה טוען שהוא מקיים.
הנילוס לדם: הסדר הטבעי מתהפך.
הצפרדעים פולשות: התוהו נכנס לבתים.
החושך: השמש, סמל הסדר, נעלמת.
מות הבכורות: עתידה של מצרים מתנפץ.
כל מכה מראה שפרעה אינו שולט בדבר, ושיהוה הוא האדון היחיד של הסדר האמיתי.
בקיצור
מאעת היא:
הסדר הקוסמי, המוסרי והחברתי,
אלת האמת והצדק,
עיקרון שפרעה חייב לקיים,
יסוד הלגיטימיות של השלטון המצרי.
להבין את מאעת פירושו להבין מדוע פרעה אינו יכול להיענות בקלות למשה: הדבר היה שקול להתכחשות לשליחותו הקדושה ולהניח לתוהו לפלוש למצרים.