היצור החי השני, השור
היצור החי השני מתוך ההתגלות 4.7 ראוי לניתוח קפדני, כי תרגומו וסמליותו אינם מקריים.
המילה היוונית
הטקסט אומר: « τὸ δεύτερον ζῷον ὅμοιον μόσχῳ » — to deuteron zōon homoion moschō.
ζῷον (zōon)** = "יצור חי", מונח כללי המדגיש את החיוניות.
μόσχος (moschos)** = "בקר צעיר", "עגל", לפעמים "פר צעיר".
זו אינה המילה ל"שור בוגר" (bous) ואף לא ל"שור פראי" (tauros). ? התרגום המילולי ביותר יהיה אפוא "דומה לעגל", אך גרסאות רבות מעדיפות "שור" או "פר" כדי להביע את המשקל הסמלי.
מה מייצג היצור השני הזה?
ממד הקורבן: העגל/השור הוא בעל החיים של הקורבנות במקדש (השוו ויקרא 4.3-4). הוא מעלה את הקרבן, השירות וההקדשה.
כוח מאולף: בניגוד לאריה (עוצמה מלכותית), השור מסמל כוח המוצב לשירות, סבלנות ועבודה.
קשר כריסטולוגי: יש מפרשים הרואים בו רמז למשיח בתפקידו כעבד וכקורבן, בניגוד לאריה משבט יהודה (ההתגלות 5.5).
השלמה הדדית: בסדרת ארבעת היצורים החיים הוא מגלם את ממד הבריאה המוקדש לשירות ולקורבן, לצד המלכות (אריה), השכל (אדם) והתעלות (נשר).
תפקידו בהמשך ההתגלות
ההתגלות 6.3–4: היצור החי השני אומר "בוא!" ומציג את הפרש האדום (מלחמה).
ההתגלות 7.11: הוא משתתף בהשתחוויה יחד עם שאר היצורים החיים והמלאכים.
ההתגלות 15.7: אחד היצורים החיים מוסר למלאכים את שבע כוסות הזעם. ? הוא אפוא אינו רק סמלי: הוא פועל באופן מוחשי במהלך המשפטים.
מדוע התיאור הזה?
קשר ליחזקאל: יוחנן מאמץ את דמויות הכרובים (ישעיהו 1.10), שבהם אחד הפנים הוא פני שור.
קשר לישעיהו: הוא מייחס להם שש כנפיים, כמו לשרפים (ישעיהו 6.2).
פדגוגיה: התיאור מראה שכל הבריאה, בכוחה, בשירותה, בשכלה ובהתעלותה, שותפה בהשתחוויה ובתוכנית האלוהית.
תיאולוגיה: היצור החי השני מזכיר שהפולחן השמימי אינו נפרד מרעיון הקורבן והשירות, ערכי ליבה בהתגלות המקראית.
סיכום
את המילה היוונית μόσχος מתרגמים טוב יותר "עגל" או "בקר צעיר", אך "שור" או "פר" הם בחירות פרשניות כדי לחזק את הסמליות.
היצור השני הזה מייצג את ממד הקורבן והשירות של הבריאה.
הוא מתערב באופן פעיל בהתגלות (חותמות, הלל, מסירת הכוסות).
תיאורו נועד להראות שהפולחן השמימי כולל שירות וקורבן, כהשלמה למלכות, לשכל ולהתעלות.