INF216

דברי הנביא דניאל המצוטטים בפי ישוע המשיח

ישוע המשיח מזכיר במפורש את הנביא דניאל בבשורות, בייחוד במתי 24.15 ובמרקוס 13.14, כשהוא מדבר על «השממון…

8 דקות 10 פסוקים 3 ספרים

דברי הנביא דניאל המצוטטים בפי ישוע המשיח

ישוע המשיח מזכיר במפורש את הנביא דניאל בבשורות, בייחוד בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.15 ובהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.14, כשהוא מדבר על «השממון המתועב שעליו דיבר הנביא דניאל».

קטעים שבהם ישוע המשיח מצטט את דניאל

הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.15

« C’est pourquoi, lorsque vous verrez l’abomination de la désolation, dont a parlé le prophète Daniel, établie dans le lieu saint — que celui qui lit fasse attention… » Ici, Jésus fait référence aux visions de Daniel (notamment דָּנִיֵּאל 9.27 ; דָּנִיֵּאל 11.31 ; דָּנִיֵּאל 12.11) concernant une profanation du Temple. Il relie cette prophétie à l’avenir de Jérusalem et à la crise eschatologique.

הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.14

« Lorsque vous verrez l’abomination de la désolation établie là où elle ne doit pas être — que celui qui lit comprenne — alors, que ceux qui seront en Judée fuient dans les montagnes… » Ce passage est parallèle à הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.15 et montre que le Messie Jésus reprend Daniel comme autorité prophétique pour annoncer des événements futurs.

משמעות ההפניה הזו

ישוע המשיח מאשר את דניאל כנביא וכ של סמכות.

הוא משתמש בדניאל כדי להכריז על אירועים אסכטולוגיים, בייחוד על חורבן המקדש ועל ימי הצרה.

אזכורו של דניאל מראה שישוע המשיח משתלב במסורת היהודית שראתה בדניאל נביא מושרה, והדבר מאשש חיבור במאה ה-6 לפנה״ס. אכן, באותה תקופה הכירה הקהילה היהודית בדניאל כנביא שכתב את ספרו במאה ה-6 לפנה״ס. ערעור זה יתחיל רק במאה ה-18 ויימשך עד היום.

מקורו של ויכוח זה נעוץ בעיקר בפער בין נקודות מבט בנוגע לטבעם ולפירושם של דברי הנבואה. לדעת יש המסבירים, ויכוח זה נובע מהטלת ספק בדברי הנבואה כפי שהם מועברים במקרא, או מחוסר אמון בהם. ואילו הקריאה העדתית רואה בדברים אלה דברים מושרים ונבואיים באמת. לכן עומדת כאן בעיקר שאלת אי-הטעות של המקרא.

סיכום

ישוע המשיח מדבר על הנביא דניאל בנאום האסכטולוגי (בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.15 ובהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.14), ומצטט את נבואת «השממון המתועב». הדבר מראה שדניאל הוכר כנביא ושחזיונותיו שימשו נקודת ייחוס להבנת האירועים העתידיים ונאמנותו של עם האלוהים.

Les paroles du prophète Daniel citées par le Messie Jésus. Le Messie Jésus mentionne explicitement le prophète Daniel dans les Evangiles, notamment en Matthieu 24.15 et en Marc 13.14, lorsqu’il parle de la « désolation… Les paroles du prophète Daniel citées par le Messie Jésus. Le Messie Jésus mentionne explicitement le prophète Daniel dans les Evangiles, notamment en Matthieu 24, verset 15 et en Marc 13, verset 14, lorsqu’il parle de la « désolation abominable dont a parlé le prophète Daniel ». Passages où le Messie Jésus cite Daniel Matthieu 24, verset 15 « C’est pourquoi, lorsque vous verrez l’abomination de la désolation, dont a parlé le prophète Daniel, établie dans le lieu saint — que celui qui lit fasse attention… » Ici, Jésus fait référence aux visions de Daniel (notamment Daniel 9, verset 27 ; Daniel 11, verset 31 ; Daniel 12, verset 11) concernant une profanation du Temple. Il relie cette prophétie à l’avenir de Jérusalem et à la crise eschatologique. Marc 13, verset 14 « Lorsque vous verrez l’abomination de la désolation établie là où elle ne doit pas être — que celui qui lit comprenne — alors, que ceux qui seront en Judée fuient dans les montagnes… » Ce passage est parallèle à Matthieu 24, verset 15 et montre que le Messie Jésus reprend Daniel comme autorité prophétique pour annoncer des événements futurs. Sens de cette référence Le Messie Jésus valide Daniel comme prophète et comme source d’autorité. Il utilise Daniel pour annoncer des événements eschatologiques, en particulier la destruction du Temple et les temps de détresse. La mention de Daniel montre que le Messie Jésus s’inscrit dans la tradition juive qui considérait Daniel comme un prophète inspiré, ce qui valide une rédaction au VI siècle avant Jésus-Christ. En effet à cette époque la communauté juive reconnaissait Daniel comme un prophète qui avait écrit son texte au VI siècle avant Jésus-Christ. Cette remise en cause ne commencera qu’au XVIII siècle et se prolongera jusqu’à aujourd’hui. L’origine de ce débat réside principalement dans une divergence de perspectives concernant la nature et l’interprétation des paroles prophétiques. Pour certains, ce débat s’explique par une remise en question ou une absence de confiance envers les paroles prophétiques telles qu’elles sont transmises dans la Bible. Tandis que la lecture confessionnelle considère ces paroles comme authentiquement inspirées et prophétiques. Il est donc ici principalement question de l’inerrance de la Bible. Synthèse Le Messie Jésus parle du prophète Daniel dans le discours eschatologique (Matthieu 24, verset 15 et en Marc 13, verset 14), en citant la prophétie de la « désolation abominable ». Cela montre que Daniel était reconnu comme prophète et que ses visions servaient de référence pour comprendre les événements futurs et la fidélité du peuple de Dieu.