מדוע ישוע המשיח אינו מתייחס ישירות לזהותו שלו?

במתי 21.32 ישוע המשיח אינו מדבר ישירות על עצמו, אלא על יוחנן המטביל. הנה מדוע הדבר אסטרטגי לעומק ומאיר:

1. אסטרטגיה חינוכית עקיפה

ישוע המשיח משתמש לעתים קרובות במשלים — הצג את ההגדרה של INF181 או ברמזים עקיפים כדי להביא את שומעיו לחשוב בעצמם. בדברו על יוחנן הוא יוצר מראה שבה יכולים המנהיגים הדתיים לראות את סירובם שלהם להאמין, מבלי שיצטרך להאשים אותם בעצמו.

2. יוחנן המטביל כמבחן אמונה

יוחנן היה מבשרו של המשיח, זה שהכין את הדרך. להאמין ליוחנן היה כבר להתכונן להאמין בישוע. בדחותם את יוחנן, הפרושים — הצג את ההגדרה של INF002 פספסו את הצעד הראשון. לכן ישוע המשיח מצביע על חוסר העקביות שלהם: הם דחו את מי שבישר צדק, והם מתמידים בסירובם גם לאחר שראו חוטאים שבים בתשובה.

3. האשמה מרומזת אך עוצמתית

למעשה, ישוע המשיח מדבר אמנם על עצמו, אך באופן מעוטף. כשהוא אומר שהחוטאים האמינו ליוחנן, הוא רומז שהם קיבלו גם את בשורת המלכות, כלומר אותו עצמו. וכשהוא אומר שהפרושים — הצג את ההגדרה של INF002 לא האמינו, גם לאחר שראו את פירות התשובה, הוא מאשים אותם בקשיות לב, לא רק כלפי יוחנן אלא גם כלפי המשיח שהוא בישר עליו.

4. כיבוד עיתוי ההתגלות

ישוע צועד אל הצלב. הוא יודע שהרגע של גילוי מלא של זהותו מתקרב, אך גם כאן הוא בוחר לתת לאמת להתגלות בהדרגה, כדי שמי שיש לו אוזניים לשמוע יוכל להבין.

לסיכום, ישוע המשיח אינו מדבר ישירות על עצמו בתשובה זו, אך הוא מדבר על עצמו כשהוא מדבר על יוחנן. זוהי דרך עדינה אך עוצמתית לגלות את האמת תוך כדי העמדת שומעיו מול סירובם שלהם.