הערה על השעות

השעות המוזכרות במשל — הצג את ההגדרה של INF181 פועלי הכרם — הצג את ההגדרה של INF190 (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.1-16) מקבילות לשעות התפילה המסורתיות ביהדות בית שני, ולכן יש במשל — הצג את ההגדרה של INF181 הדהוד ליטורגי ורוחני עמוק.

שעות התפילה ביהדות העתיקה בימי ישוע המשיח, היום הדתי הוסדר סביב זמני תפילה קבועים, שנקשרו לא פעם בקורבנות בבית המקדש ובמנהגי הציבור:

השעה השלישית (בערך בתשע): מקבילה לתפילת הבוקר, הקשורה בקורבן התמיד של הבוקר בבית המקדש.

השעה השישית (בערך בצהריים): רגע של התכנסות פנימית, הקשור לעיתים לתפילה אישית.

השעה התשיעית (בערך בשלוש אחר הצהריים): שעת קורבן התמיד של בין הערבים, וגם זמן של תפילה ציבורית.

השעה האחת-עשרה (בערך בחמש אחר הצהריים): סמוך לשקיעת החמה, היא מסמנת את סוף היום ומקדימה את המנוחה. אין זו שעת תפילה רשמית, אך היא מעלה את הקריאה האחרונה לפני הסגירה.

שעות אלה מעוגנות במעשי השליחים:

– פטרוס ויוחנן עולים לבית המקדש “בשעת התפילה — הצג את ההגדרה של INF328, התשיעית” (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 3.1/

– פטרוס מתפלל “בערך בשעה השישית” (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 10.9)

קריאה רוחנית של המשל לאור שעות התפילה

בעל הכרם יוצא בשעות מדויקות אלה כדי לקרוא לפועלים. אפשר לקרוא זאת כהזמנה להיכנס לקִרבה עם אלוהים, בכל רגע ביום ובכל שלב בחיים:

הקריאה בשעה השלישית, השישית והתשיעית מעלה סדירות רוחנית, נאמנות בקריאה האלוהית.

הקריאה בשעה האחת-עשרה מסמלת את הרחמים האחרונים, פתיחות עד הרגע האחרון — כמו הישועה שהוצעה לפושע על הצלב.

כך, המשל — הצג את ההגדרה של INF181 אינו עוסק רק בעבודה ובשכר, אלא גם בהיענות לקריאה האלוהית, דרך מקצבי התפילה והחיים הרוחניים.

משמעות לימודית

בהוראה מקראית, קריאה זו מאפשרת:

– לקשר את המשל — הצג את ההגדרה של INF181 אל הליטורגיה היהודית ואל הרוחניות הנוצרית

– להראות שכל רגע מתאים לקריאת אלוהים

– להדגיש שהנאמנות בתפילה מכינה לקבלת החסד, אך החסד יכול גם לפרוץ בשעה בלתי צפויה