החוויה הרוחנית של מרטין לותר בזמן הסערה הייתה רגע מכריע בחייו. ביולי 1505, כשהיה בדרכו ממנספלד לארפורט לאחר ביקור אצל משפחתו, נתפס לותר בסערת ברד עזה. הברק פגע כה קרוב אליו עד שהוטח ארצה ואיבד כמעט את הכרתו.
במצב זה של חרדה גדולה זעק לותר: «עזרי לי, קדושה אנה, ואהיה נזיר!» תפילה זו הופנתה אל אמה של מרים הבתולה, שהייתה פטרונית הכורים, מקצוע שאביו עסק בו. לותר שרד את הסערה וקיים את הבטחתו, ונכנס למנזר כעבור שבועיים.
חוויה זו סימנה את תחילת חיפושו הרוחני ומחויבותו לחיי הדת, והובילה בסופו של דבר להשתתפותו בתהליך .