ההומוסקסואליות

ההומוסקסואליות בצרפת ובאירופה: תמונת מצב

אירופה בכללותה עברה התפתחות משמעותית בכל הנוגע לזכויותיהם של הומוסקסואלים ולהכרה בהם. להלן סקירה של המצב, בהתמקדות בצרפת:

צרפת היא כיום אחת המדינות המתקדמות ביותר בתחום זכויות להט״ב+, אך התקדמות זו היא פרי מאבק ארוך:

התפתחות משפטית

1791: ביטול הפללת המעשים ההומוסקסואליים בימי המהפכה הצרפתית.

1982: ביטול החוקים המפלים בעניין גיל ההסכמה למין (חוק בדינטר).

1999: הקמת ה-PACS (ברית אזרחית של סולידריות).

2013: אימוץ הנישואין לכול, לרבות הזכות לאימוץ ילדים.

2022: איסור על טיפולי המרה.

הזכויות הנוכחיות בצרפת

נישואין הומוסקסואליים מותרים מאז 2013

אימוץ בידי הורים בני אותו מין מותר מאז 2013

תרומת דם מותרת ללא הגבלה מאז 2022

הגנה מפני אפליה כן, מאז 1985

שינוי מגדר במרשם האוכלוסין אפשרי ללא ניתוח מאז 2016

(מקור: זכויות להט״ב בצרפת, ויקיפדיה, Lumni, תולדות זכויות ההומוסקסואלים)

באירופה

ההומוסקסואליות חוקית בכל מדינות האיחוד האירופי, אך הזכויות שונות מאוד:

מדינות שבהן נישואין הומוסקסואליים חוקיים

הולנד, בלגיה, ספרד, שוודיה, פורטוגל, צרפת, גרמניה, פינלנד, אוסטריה, סלובניה, אסטוניה, יוון ועוד.

מדינות אלה מתירות גם אימוץ בידי הורים בני אותו מין.

מדינות עם הגבלות או התנגדות

פולין, הונגריה, בולגריה, סלובקיה, רומניה, ליטא: אין הכרה בנישואין או בזוגיות הומוסקסואליים. חלקן אף קבעו את האיסור בחוקתן.

כיום זוכה ההומוסקסואליות להכרה רחבה ברוב מדינות אירופה, ובמיוחד בצרפת. עם זאת נותרו התנגדויות מסוימות, כגון ראשי ערים המסרבים לערוך נישואין בין בני אותו מין.

עמדת הכנסיות השונות בנוגע להומוסקסואליות משתנה מאוד בהתאם למסורות, לפרשנויות תיאולוגיות ולשינויים חברתיים. להלן סקירה של הזרמים הנוצריים העיקריים:

הכנסייה הקתולית

תורה רשמית: לפי הקטכיזם, מעשים הומוסקסואליים נחשבים ל״פגומים מיסודם״ ול״מנוגדים לחוק הטבעי״. אין לאשרם בשום מקרה.

קבלת בני האדם: יש להתייחס לבני אדם הומוסקסואלים ״בכבוד, ברחמים וברגישות״.

האפיפיור פרנציסקוס: הוא הוסיף גוון פסטורלי בקביעתו ש״אלוהים אוהב את כל ילדיו כפי שהם״ ושהפללת ההומוסקסואליות אינה צודקת.

הכנסיות הפרוטסטנטיות

כנסיות היסטוריות (לדוגמה: הכנסייה הפרוטסטנטית המאוחדת של צרפת): מאז 2015 הן רשאיות לברך זוגות בני אותו מין לאחר נישואין אזרחיים, אם הקהילה והכומר מסכימים.

כנסיות אוונגליסטיות: לעיתים קרובות שמרניות יותר, הן נוקטות קריאה מילולית של המקרא ודוחות את ההומוסקסואליות. חלקן עדיין תומכות ב״טיפולי המרה״, אף שאלה נפסלו ברובם ונאסרו בכמה מדינות.

הכנסיות האורתודוקסיות

עמדה מסורתית: ההומוסקסואליות נחשבת לחטא. היחסים ההומוסקסואליים נדחים והנישואין ההומוסקסואליים אינם מוכרים.

שיח מוגבל: פתיחות מעטה לדיון או להתפתחות תורתית, אף שקולות מיעוט מסוימים קוראים ליותר רחמים.

זרמים נוצריים אחרים

אנגליקנים: חלוקים מאוד. הכנסייה של אנגליה מתירה ברכות לזוגות הומוסקסואליים אך לא נישואין דתיים. חלק מהענפים האנגליקניים (כמו בארצות הברית או בקנדה) מכילים יותר.

יוניטרים, קוויקרים, כנסיות כוללניות — הצג את ההגדרה של INF138: קבוצות נוצריות מתקדמות אלה חוגגות במלואם נישואין הומוסקסואליים ופועלות לשוויון זכויות.

רצינו לערוך במהירות תמונת מצב ולהזכיר את העמדות השונות של הכנסיות לפני שננתח את הכתובים. עם זאת, ראוי תחילה לבחון את עמדת האסלאם, דת שנוכחותה הגוברת מעוררת עניין מיוחד בחברות המערביות שלנו.

נקודת המבט של האסלאם על ההומוסקסואליות נחשבת בדרך כלל לשמרנית, ומבוססת על פרשנויות קלאסיות של הקוראן ושל ההלכה המוסלמית. העיקרים מוצגים להלן:

יסודות כתובים

הקוראן אינו מדבר במפורש על הומוסקסואליות, אך סיפור עמו של לוט נתפס לעיתים קרובות כגינוי של יחסים הומוסקסואליים:

סיפור זה משמש להצדקת האיסור הדתי והמוסרי על ההומוסקסואליות באסלאם הקלאסי.

עמדת בתי הספר המשפטיים

כל אסכולות ההלכה המוסלמית (חנפית, מאליקית, שאפעית, חנבלית) רואות בהומוסקסואליות דבר אסור.

בכמה מדינות שבהן נהוגה השריעה, מעשים הומוסקסואליים עלולים להיענש בחומרה, עד כדי עונש מוות (בסקילה — הצג את ההגדרה של INF373 או בתלייה).

גישות עכשוויות

מיעוט של הוגים מוסלמים מתקדמים מציע קריאה קווירית של האסלאם, ופרשנות מחודשת של הטקסטים כדי להפכם למכילים יותר.

המילה ״קוויר״ (queer) מגיעה מאנגלית ופירושה במקור ״מוזר״, ״משונה״ או ״יוצא דופן״. היא שימשה בעבר כעלבון הומופובי, ובני קהילת LGBTQ — הצג את ההגדרה של INF136+ אימצו אותה מחדש מאז שנות השמונים כמונח מכיל ותובעני. להיות קווירי פירושו לחיות את חייך מחוץ לתבניות שהחברה כופה, תוך חגיגת הריבוי של זהויות וצורות ביטוי. זו זהות אישית ובה בעת מעשה התנגדות.

יש המדגישים שהאסלאם הוא דת בתנועה, המסוגלת להתפתח בהתאם להקשרים חברתיים והיסטוריים.

המצב במדינות מוסלמיות

ברוב המדינות בעלות אוכלוסייה מוסלמית ההומוסקסואליות אסורה בחוק ולעיתים קרובות מופללת.

מוסלמים ומוסלמיות מקהילת LGBTQ — הצג את ההגדרה של INF136+ חיים לעיתים קרובות במחתרת או סובלים מאפליה חמורה.

המקרא עוסק בהומוסקסואליות במקומות שונים, ובמיוחד בכמה טקסטים בברית הישנה ובאגרות המיוחסות לפאולוס בברית החדשה. להלן כמה מהקטעים המוזכרים לעיתים קרובות בברית הישנה:

²² לא תשכב עם גבר כמו שוכבים עם אישה: זהו מעשה תועבה.

²³ לא תשכב עם בהמה כדי להיטמא בה, והאישה גם היא לא תתקרב לבהמה כדי לזנות עמה: זהו מעשה תועבה.

(תרגום לואי סגון S21 — הצג את ההגדרה של INF082)

הקטע הבא מספר ויקרא מציג את העונשים שנקבעו למי שמפר חוק זה.

¹³ » אם גבר ישכב עם גבר כמו שוכבים עם אישה, שניהם עושים מעשה תועבה. יומתו, דמם בם.

¹⁴ אם גבר יישא את הבת ואת האם, זו זימה. ישרפו אותם באש, אותן ואותו, כדי שלא תהיה זימה כזו בקרבכם.

¹⁵ » אם גבר ישכב עם בהמה, יומת, ואת הבהמה תהרגו.

¹⁶ אם אישה תתקרב לבהמה כלשהי לזנות עמה, תהרוג את האישה ואת הבהמה. יומתו, דמם בם.

(תרגום לואי סגון S21 — הצג את ההגדרה של INF082)

גם ספר בראשית מציג סיפור משמעותי, הקודם מבחינה כרונולוגית למתן תורת משה.

בְּרֵאשִׁית 19.1-29 (סיפור סדום ועמורה): תושבי העיר רוצים ״לדעת״ את אורחיו של לוט, והדבר מתפרש כניסיון לאינוס הומוסקסואלי. סיפור זה נתפס לעיתים קרובות כגינוי ההומוסקסואליות, אף שחלק מהמפרשים המודרניים רואים בו דווקא הוקעה של חוסר הכנסת אורחים ושל אלימות.

יש דוגמה נוספת בספר שֹׁפְטִים 19.22

בקריאת קטעים אלה, למרות ניסיונותיהם של כמה פרשנים לרכך את חומרתם, מסר הכתובים נותר חד־משמעי: ההומוסקסואליות מתוארת בהם כמעשה תועבה שדינו מוות.

קיימים הבדלים בולטים בין החוקים שנהגו בחברה היהודית לאלה שבתוקף במדינות אירופה. חוקים אלה מקורם בטקסטים המיוחסים למשה ונחשבים, לפי המסורת, כמושפעים מרצון אלוהי. המטרה היא לנתח את ההוראות הללו בהקשרן המקורי, ולא להתמקד בפרשנויות או ביישומים מאוחרים שקבע העם.

נראה שיחסים בין נשים אינם מוזכרים במפורש באותו אופן כמו יחסים בין גברים. ניתן לפרש חלל טקסטואלי זה בדרכים שונות: יש הרואים בו היעדר מפורש של גינוי, ואחרים סבורים שהוא משקף את הנורמות הפטריארכליות של התקופה, שהתאפיינו בפיקוח פחוּת או בתיעוד מוגבל של המיניות הנשית. יש לציין שבברית הישנה אין שום התייחסות ליחסים הומוסקסואליים בין נשים.

הבשורות אינן מוסרות שום הוראה ישירה של המשיח ישוע על יחסים הומוסקסואליים. הוא אינו מגנה אותם, אך גם אינו מאשר אותם במפורש.

המשיח ישוע מדגיש את אהבת הרֵע, את הרחמים, את הסליחה ואת קבלת המנודים. מאמינים רבים מפרשים זאת כהזמנה לא לדחות אנשים הומוסקסואלים אלא לאהוב אותם כילדי אלוהים.

פרשנויות נוצריות

זרמים שמרניים מסוימים סבורים שישוע, בכיבוד התורה היהודית, אסר בהשתמעות את ההומוסקסואליות.

אחרים, מתקדמים יותר, מדגישים שישוע אתגר לעיתים קרובות את הנורמות הדתיות של זמנו כדי להגן על המודרים, ושאת שתיקתו בעניין ההומוסקסואליות אפשר לראות כפתיחות להכלה.

דוגמה לפרשנות מודרנית

״ישוע אוהב את ההומוסקסואלים אך אינו אוהב את ההומוסקסואליות, ואינו רוצה שאנשים אלה יישארו בה לעולם. הוא רוצה שישובו בתשובה ושיתקבלו בכבוד וברחמים.״.

״אנשים בעלי נטיות הומוסקסואליות הם ילדי אלוהים. אלוהים אוהב אותם. לגנות אדם כזה זה חטא.״

אין אפוא שום רמז להומוסקסואליות בדברי המשיח ישוע. הוא גם אינו עוסק בבעיית העבדות, אך אין זה אומר בהשתמעות שהוא מאשר אותה. גם אם פרשני מקרא, במסווה של אהבת הרֵע, מגיעים לראות בהומוסקסואליות דבר קביל, עדיין עמדה זו אינה נשענת על דבר מוחשי; המשיח ישוע אהב את כל בני האדם אך מגנה בתוקף את הפרושים — הצג את ההגדרה של INF002 (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.43-44).

נראה לנו אפוא מטעה, במסווה של אהבת הרֵע, לשים בפי המשיח ישוע דברים הסותרים את רצון אביו (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.49-50).

הברית החדשה מציגה את העקרונות השולטים בכנסייה בהקשר של הברית החדשה, ומדגישה את תורתו של המשיח ישוע.

השליח פאולוס, באמצעות שלוש עשרה אגרותיו, ואף ארבע עשרה אם כוללים את האגרת אל העברים, קבע את העקרונות העיקריים שנועדו לעצב את הקהילה הנוצרית. לפיכך ייתכן שראוי לבחון את עמדתו בנוגע להומוסקסואליות.

הברית החדשה מזכירה את ההומוסקסואליות בשלושה קטעים המיוחסים לשליח פאולוס. טקסטים אלה כוללים את ההומוסקסואליות בין התנהגויות אחרות הנדונות בהקשר של הרהורים על רצון אלוהים.

²⁶ משום כך מסר אותם אלוהים לתאוות מבזות: נשותיהם החליפו את היחסים הטבעיים ביחסים שהם נגד הטבע;

²⁷ וכך גם הגברים נטשו את היחסים הטבעיים עם האישה והתלהטו בתאוותם זה לזה; גברים עם גברים עשו מעשי חרפה, וקיבלו בעצמם את השכר הראוי לתעייתם.

(תרגום לואי סגון S21 — הצג את ההגדרה של INF082)

נראה שהשליח פאולוס חוזר על העקרונות העיקריים של תורת משה בעניין ההומוסקסואליות, ודואג לכלול במפורש גם את הנשים בגישה זו.

⁹ הלא תדעו שהעוולים לא ירשו את מלכות אלוהים? אל תטעו: לא הזנאים, ולא עובדי האלילים, ולא הנואפים, ולא המתנהגים כנשים, ולא ההומוסקסואלים,

¹⁰ ולא הגנבים, ולא החמדנים, ולא השיכורים, ולא המדברים סרה, ולא החמסנים ירשו את מלכות אלוהים.

¹¹ וכאלה הייתם, כמה מכם. אך נרחצתם, אך הוקדשתם, אך הוכרזתם צדיקים בשם האדון ישוע [המשיח] וברוח אלוהינו.

(תרגום לואי סגון S21 — הצג את ההגדרה של INF082)

השליח פאולוס מבהיר את מחשבתו בעניין ההומוסקסואליות ומצהיר בבירור שההומוסקסואלים לא יכנסו למלכות אלוהים. לטקסט זה, שעשוי להיראות קשה, יש לפחות את היתרון שהוא ברור. נראה אפוא קשה ליישב דברים אלה עם קבלת ההומוסקסואליות בכנסייה.

⁸ אנו יודעים שהתורה טובה, אם משתמשים בה שימוש ראוי,

⁹ מתוך ידיעה שאינה נועדה לצדיקים אלא לפושעים ולמורדים, לרשעים ולחוטאים, לחסרי קדושה ולמחללים, להורגי אב ואם, לרוצחים,

¹⁰ לזנאים, להומוסקסואלים, לסוחרי עבדים, לשקרנים, לנשבעי שקר ולכל מה שנוגד את התורה הבריאה,

¹¹ כפי שמתאים לבשורה המפוארת של האל המבורך, כפי שהופקדה בידי.

(תרגום לואי סגון S21 — הצג את ההגדרה של INF082)

הוא יזכיר את עקרונות התורה לטימותיוס, בנו הרוחני.

Ces versets sont souvent interprétés comme une critique des pratiques homosexuelles dans le contexte gréco-הרומית — הצג את ההגדרה של INF004 de l’époque.

פרשנויות עכשוויות

קריאות מודרניות מסוימות מפקפקות ביישום הישיר של טקסטים אלה על ההומוסקסואליות כפי שהיא מובנת כיום. הן מדגישות:

את ההקשר התרבותי העתיק, שבו יחסים הומוסקסואליים היו קשורים לעיתים קרובות לשליטה או לניצול.

את היעדר ההכרה בנטיות מיניות כזהויות אישיות בעולם המקראי.

הבאנו עמדה מודרנית מסוימת בתוך הכנסייה כדי להראות את כל הקושי בשילוב ההומוסקסואליות בכנסייה, או אפילו באי־גינוייה, לנוכח כתבי השליח פאולוס. הפתרון היחיד להשיג זאת יהיה לכתוב מחדש את המקרא או למחוק קטעים אלה (חזוֹן יוֹחָנָן 22.19).

לפי תורת המקרא, למעט החטא נגד רוח הקודש, אין מצב בלתי הפיך לפני אלוהים. עיקרון זה חל על כל צורות ההתמכרות, ומתפרש גם על ההומוסקסואליות, הנחשבת במקרא לחטא חמור.

הבחירה העומדת לפני האדם ברורה: או שהאדם מוותר על התנהגותו הפסולה ובכך נעשה ראוי להיכנס למלכות אלוהים, או שהוא מתמיד במעשיו ולפיכך לא ייכנס אליה. סליחת אלוהים, החיונית לישועה, נובעת בהכרח מן התשובה, המחייבת נטישה ממשית של החטאים הקודמים.

יש לציין גם שלפי הפניות מקראיות מסוימות (הָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְיוֹחָנָן הַשָּׁלִיחַ 1.9, אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 8.37, אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַגָּלָטִיִּים 5.16, אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים 4.12), עזרת אלוהים נחשבת חיונית בתהליך קבלת ההחלטה.

חסד אלוהים, שהתגלה באישיותו של המשיח ישוע, אינו אומר שהאדם חופשי לעשות הכול, אלא להפך: הוא מביא פתרון כדי שהאדם ישוב למעמד הקדושה שלו לפני אלוהים.

ראינו שאי אפשר לשנות את עמדת הכנסייה בלי לכתוב מחדש את המקרא, וזו תהיה שטות. עם זאת נראה חשוב להתרחק מאלה המסמנים בכתם את האנשים ההומוסקסואלים הללו. המסר המקראי מעודד רחמים ואי־שיפוט של הרֵע. אנו חושבים על הדוגמה של האישה שנתפסה בגילוי עריות בשעת מעשה ועל דברי המשיח ישוע: ״גם אני אינני מרשיע אותך; לכי ואל תחטאי עוד.״ (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.11).