מאמר זה מפרט את תיאוריית המגדר, מנתח כיצד היא תורמת להבנת תפקידי המגדר וזהויות המגדר בחברה המודרנית, ומעמת אותה עם התורות המקראיות.
ניתן לעיין ב:
בחברה שלנו אנו עדים לוויכוחים רבים סביב תורות חדשות המופיעות ומשפיעות על הדורות הצעירים. יש הרואים בכך הזדמנות מעשירה לצעירים, ואחרים תופסים בכך השפעה שלילית, הסותרת את עקרונותיהם.
באתר זה מטרתנו לעמת את הרעיונות החדשים הללו עם אלה של המקרא. נבחן אם התיאוריות העכשוויות הללו מאשרות את התורות המקראיות או, להפך, מעמידות אותן בספק.
המחקר הראשון שלנו עוסק בתיאוריית המגדר. כך נבחן השערה זו, המוצעת לדורות הצעירים במסגרת מערכת החינוך הלאומית הצרפתית, ונבקש להעריך את יתרונותיה ואת הסיכונים האפשריים שבה.
תיאוריית המגדר היא תחום מחקר הבוחן כיצד תפקידים, התנהגויות וזהויות מגדריות נבנים ונתפסים בחברה. היא בוחנת את היחסים בין המינים וכיצד יחסים אלה משפיעים על מבנים חברתיים, פוליטיים וכלכליים.
תיאוריית המגדר מתמקדת בכמה היבטים מרכזיים:
הבניה חברתית של המגדר: היא מנתחת כיצד נורמות וציפיות חברתיות מעצבות את הזהויות המגדריות ואת התפקידים המיוחסים לגברים ולנשים.
הצטלבויות (אינטרסקציונליות): היא מביאה בחשבון את נקודות המפגש בין מגדר, גזע, מעמד חברתי וצורות דיכוי אחרות כדי להבין את החוויות שחווים יחידים.
כוח ושליטה: היא בוחנת כיצד המגדר משפיע על חלוקת הכוח והמשאבים בחברה.
זהות מגדרית: היבט זה בוחן את הדרכים השונות שבהן יחידים מגדירים ומביעים את זהותם המגדרית, כולל זהויות א-בינאריות וטרנסג'נדריות.
הגדרה: הזהות המגדרית היא התפיסה הפנימית והאישית של אדם את מגדרו שלו. היא עשויה להתאים למין שהוקצה בלידה, ועשויה שלא להתאים לו.
זכר ונקבה: זהויות מגדריות מסורתיות המתיישבות עם התפקידים הגבריים והנשיים.
א-בינארי: זהות מגדרית שאינה נמצאת אך ורק בקטגוריות של זכר או נקבה. אנשים א-בינאריים עשויים להרגיש גם גבר וגם אישה, לא גבר ולא אישה, או לנוע בין המגדרים.
טרנסג'נדר: לאדם טרנסג'נדר יש זהות מגדרית השונה מזו שהוקצתה לו בלידה. למשל, אדם שהוקצה לו מין נקבה בלידה עשוי להזדהות כגבר.
הגדרה: הבעה מגדרית היא האופן שבו אדם מבטא את מגדרו באמצעות התנהגויות, לבוש, תסרוקות, שמות פרטיים וכדומה.
נזילות: יש אנשים שעשויים להביע את מגדרם באופן נזיל, ולשנות את ההבעה בהתאם להקשר, לרגשות אישיים או לגורמים אחרים.
התאמה ואי-התאמה: הבעה מגדרית עשויה להתאים לציפיות החברתיות הקשורות למין שהוקצה בלידה, ועשויה שלא להתאים להן. למשל, אדם שהוקצה לו מין נקבה בלידה עשוי לבחור בלבוש ובהתנהגויות המזוהים בדרך כלל עם גבריות.
כבוד וקבלה: הכרה בזהויות מגדריות ובהבעות מגדריות וכיבודן חיוניים לרווחתם הנפשית והרגשית של יחידים. הדבר כולל שימוש בשמות הפרטיים ובכינויי הגוף שבחר האדם, וכן הכרה בזכותו להביע את מגדרו באופן אותנטי.
לסיכום: תיאוריית המגדר חוקרת את המגוון והמורכבות של זהויות והבעות מגדריות, ומכירה בכך שהמגדר הוא ממד נזיל ואישי של החוויה האנושית. היא מעודדת הבנה וקבלה של הדרכים השונות שבהן יחידים מגדירים וחיים את מגדרם.
תיאוריה זו נראית כיום חשובה לנוכח פרסומה וההשפעה שהיא יוצרת אצל אנשים רבים. היא מופיעה כבר בראשיתה בחינוך ילדינו בבתי הספר הציבוריים. כמובן שהיא שנויה במחלוקת, אך השפעתה על נפשות צעירות בעיצומה של התפתחות עלולה בהכרח להותיר צלקות בחיי הצעירים שלנו.
בית הספר החילוני הוא מקום של הכשרה, הוראה ופיתוח כישורים, אך אל לו להיות מקום של עיצוב תבניתי של מוחות.
תיאוריה זו אינה אנקדוטה בלבד, ההפך הוא הנכון. ב-27 בנובמבר 2024, בפני מליאת הסנאט, הביע אלכסנדר פורטייה (Alexandre Portier), השר המשנה האחראי להצלחה בבית הספר ולחינוך המקצועי, את התנגדותו לטיוטת תוכנית החינוך המיני, בקובעו כי "לתיאוריית המגדר אין מקום בבתי הספר שלנו".
למרות נזיפה מצד שרת החינוך הלאומי, אן ז'נטה (Anne Genetet), שמר אלכסנדר פורטייה על עמדתו, והדגיש כי יפעל באופן אישי כדי שתיאוריה זו לא תילמד.
אך מה שמעניין אותנו הוא ההתנגשות של הרעיונות המהפכניים הללו עם העקרונות העתיקים של המקרא.
בצרפת, שאלת "תיאוריית המגדר" מעוררת מחלוקות עזות ומפלגת את החברה עמוקות. מצד אחד, מפלגות הימין, בעיקר העצרת הלאומית (RN) והרפובליקנים (LR), מבקשות לאסור את הוראת מושג זה בבית הספר. עמדתן מתבטאת בהגשת הצעות חוק שמטרתן לאסור את העיסוק בו במסגרת בית הספר.
מנגד, רוב ארגוני המורים מביעים את התנגדותם לאפשרות האיסור. במקביל, השמאל מגן באופן פעיל על הוראת מושג המגדר. הוא רואה במגדר כלי רב-תחומי, הנעשה בו שימוש בסוציולוגיה, בפילוסופיה ובפסיכולוגיה, ושהוא חיוני לניתוח ולפירוק של אי-שוויון חברתי. מחנה זה דוחה את הרעיון שהמגדר הוא "אידאולוגיה" דמיונית, ומעדיף גישות המבוססות על ניתוחים אמפיריים.
השמאל מתנגד בתוקף לטקסטים שמטרתם לאסור או להעניש את המחקרים הללו, ומגן על החופש הפדגוגי של המורים.
עד היום אין הצעת חוק הקובעת פטור לקטין מהסכמת הוריו לניתוח לשינוי מין: לפי קוד הבריאות הציבורית, כל פעולה רפואית בקטין (טיפול הורמונלי או ניתוחי) מחייבת אישור הורים, והחריגים היחידים שבהם הקטין רשאי להסכים לבדו נוגעים למניעת הריון, לטיפול בהריון או להפסקת הריון.
הרשות העליונה לבריאות (Haute Autorité de santé) ממליצה על טיפול רב-תחומי (פסיכולוג/פסיכיאטר, אנדוקרינולוג ילדים, צוות כירורגי): לפני גיל 15 ניתן להתחיל רק חוסמי התבגרות, תחת פיקוח קפדני ובהסכמת ההורים; טיפולים הורמונליים מוצעים מגיל 16, תמיד בהסכמת ההורים; וניתוחים בלתי הפיכים (כריתת שד, כריתת רחם, בניית נרתיק...) נשקלים רק לאחר הגיעה לבגרות, למעט מקרים חריגים ביותר שאושרו על ידי ועדה רפואית.
הדיונים החקיקתיים בנושאים אלה נותרים אפוא סוערים ומפלגתיים עמוקות.
המקרא אינו עוסק במפורש בתיאוריית המגדר, משום שמושג מודרני זה לא היה קיים בתקופה שבה נכתבו הטקסטים המקראיים.
תיאוריית המגדר, או תיאוריית המיניות, מקורה בעבודותיו של זיגמונד פרויד בתחילת המאה ה-20. פרויד חקר את המושגים של זהות מגדרית ומיניות ביצירותיו, ובמיוחד ב"שלושה מאמרים על תורת המין" (1905) וב"איש-הזאבים" (1913). תיאוריית המגדר התפתחה והועשרה במהלך העשורים בתרומותיהם של חוקרים והוגים רבים, בעיקר בתחומי הפסיכואנליזה, הסוציולוגיה ולימודי המגדר
עם זאת, המקרא מכיל התייחסויות רבות לתפקידים ולזהויות מגדריים, המושרשים לרוב בהקשרים התרבותיים וההיסטוריים של התקופה.
פסוק זה במקרא קובע בבירור שאלוהים ברא שני מינים נפרדים: גבר ואישה. לפי ההוראה המקראית, שאלת הזהות המגדרית אינה עולה, שכן האדם נולד גבר או אישה.
הבנה זו התקבלה בהסכמה רחבה במשך מאות שנים כמובנת מאליה על פי השכל הישר.
ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם.
(תרגום לואי סגון )
22 נשים, [הכנעו] לבעליכן כמו לאדון,
23 כי הבעל הוא ראש האישה, כשם שהמשיח הוא ראש הקהילה, שהיא גופו ושהוא מושיעה.
24 אבל כשם שהקהילה נכנעת למשיח, כך גם הנשים תכנענה בכל לבעליהן.
25 בעלים, אהבו את נשותיכם כשם שהמשיח אהב את הקהילה. הוא נתן את עצמו בעבורה
26 כדי להביאה לקדושה לאחר שטיהר ורחץ אותה במי הדבר,
27 כדי להציג לפניו קהילה זו כבודה, בלא כתם ובלא קמט ובלא כל דבר כזה, אלא קדושה ותמימה.
28 כך צריכים הבעלים לאהוב את נשותיהם כגופם. האוהב את אשתו אוהב את עצמו.
29 כי איש מעולם לא שנא את בשרו, אלא הוא מזינו ומטפל בו, כשם שהאדון עושה לקהילה,
30 משום שאנו איברי גופו, [מבשרו ומעצמיו].
31 על כן יעזוב האיש את אביו ואת אמו וידבק באשתו, ושניהם יהיו לאחד.
32 הסוד הזה גדול, ואני אומר זאת ביחס למשיח ולקהילה.
33 ובכל אופן, כל אחד מכם יאהב את אשתו כמו את עצמו, והאישה תכבד את בעלה.
(תרגום לואי סגון )
רבים רואים בקטעים מסוימים במקרא השפלה של נשים, בייחוד כמו כאן, כאשר השליח פאולוס נראה כמי שמציב את הגבר כראש האישה. עם זאת, מובהר שהגבר חייב, ולכן מחויב, לאהוב את אשתו עד כדי הקרבה. לעומת זאת, מהאישה לא נדרש במפורש לאהוב את בעלה.
אולם אנו מבינים שאישה שבעלה אוהב אותה באופן שתיאר השליח פאולוס לא תוכל שלא לאהוב גבר כזה. ואם יש נשים שאינן אוהבות את בעליהן, אנו רשאים לשאול על האהבה שהוא רוחש לה.
18 נשים, הכנעו לבעליכן כראוי באדון.
19 בעלים, אהבו את נשותיכם ואל תמררו להן.
(תרגום לואי סגון )
10 אשת חיל מי ימצא? ורחק מפנינים מכרה.
11 בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר.
12 גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה.
13 דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה.
14 היתה כאניות סוחר, ממרחק תביא לחמה.
15 ותקם בעוד לילה, ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה.
16 זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם.
17 חגרה בעוז מתניה, ותאמץ זרועותיה.
18 טעמה כי טוב סחרה, לא יכבה בלילה נרה.
19 ידיה שלחה בכישור, וכפיה תמכו פלך.
20 כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון.
21 לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבש שנים.
22 מרבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה.
23 נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני ארץ.
24 סדין עשתה ותמכר, וחגור נתנה לכנעני.
25 עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון.
26 פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה.
27 צופיה הליכות ביתה, ולחם עצלות לא תאכל.
28 קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה:
29 "רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כלנה."
30 שקר החן והבל היפי, אשה יראת ה' היא תתהלל.
31 תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה!
(תרגום לואי סגון )
מִשְׁלֵי 31.10-31: מתאר את האישה הכשרה מבחינת תפקידיה הביתיים ומעלותיה המשפחתיות.
המקרא מציין בבירור שהעמדות בנוגע למגדר, כפי שמתאר אותן משה בספר בראשית, הן בינאריות בלבד.
הטקסטים המקראיים קובעים את המושגים גבר ואישה, וכן אב ואם. נושא זה ייבחן לעומק בהמשך.
כיום קיימים ויכוחים בקרב קהילות דתיות שונות. דיונים אלה אינם עוסקים בפרשנות הפסוקים הללו, אלא באופן שבו יש לקבל באחווה אנשים א-בינאריים או טרנסג'נדרים.
28 אין עוד יהודי ולא גוי, אין עוד עבד ולא בן חורין, אין עוד זכר ונקבה, כי כולכם אחד במשיח ישוע.
(תרגום לואי סגון )
יש שיפרשו פסוק זה של פאולוס, "אין עוד זכר ונקבה", כהתייחסות לתיאוריית המגדר.
עם זאת, חשוב לציין שפאולוס מדגיש כאן את שוויונם של כל בני האדם לפני אלוהים. הוא קובע שמנקודת המבט האלוהית, היהודי, בשל מעמדו המיוחד, אינו יקר יותר מהגוי, והגבר אינו חשוב יותר מהאישה.
לפני אלוהים לכל בני האדם אותו ערך מהותי. כמו כן, צבע העור אינו יוצר שום הבדל בעיני אלוהים.
ויתר על כן הוא מוסיף:
29 אם אתם של המשיח, הרי אתם זרע אברהם [ו]יורשים לפי ההבטחה.
(תרגום לואי סגון )
אף שהמקרא אינו עוסק ישירות בתיאוריית המגדר כפי שאנו מבינים אותה כיום, הוא מציע נקודות מבט על תפקידי המגדר שממשיכות להשפיע על הדיונים העכשוויים. עם זאת, קיימים הבדלים בולטים בין תיאוריה זו לבין טענות מקראיות מסוימות. הדבר מעלה את שאלת התאימות בין שתי נקודות המבט הללו.
נושא תיאוריית המגדר מעורר ויכוחים, בעיקר בשל הכללתה בתוכנית הלימודים בבתי הספר. הורים רבים מביעים חששות לגבי הוראת מושגים אלה לילדיהם, ומעדיפים שהחינוך המיני ושאלות המגדר יידונו במשפחות על פי ערכיהן ואמונותיהן.
בשנת 2023 הודיעה שוודיה על הגבלות על טיפולי שינוי מגדר לקטינים, בטענה שילדים אינם יכולים לתת הסכמה מדעת להתערבויות אלה. החלטה זו הציתה ויכוחים הן בשוודיה והן בעולם. גם הממלכה המאוחדת שוקלת לשנות את עמדתה בנושא זה. בצרפת, למרות דעות חלוקות, הממשלה ממשיכה בגישתה הנוכחית, מה שמביא משפחות מסוימות לחפש חלופות חינוכיות, בעיקר בחינוך הקתולי.
ההשלכות של הוראה זו על הצעירים נותרות לא ברורות. לכן חשוב להמשיך להביע את מחאתנו ולבקש מהרשויות להחזיר להורים את חופש ההוראה הזה.
קטע זה במקרא נראה נכון במיוחד כיום.
21 הואיל ולמרות שידעו את אלוהים, לא כיבדוהו כאלוהים ולא הודו לו; אדרבה, תעו במחשבותיהם ולבם חסר ההבנה אפל.
22 בהתיימרם להיות חכמים, נעשו שוטים,
(תרגום לואי סגון )
קטע זה מרמז שאלה שהכירו את אלוהים אך לא כיבדוהו ולא הודו לו תעו וצללו לשטות. הוא מדגיש את ההשלכות הרוחניות והמוסריות של נטישת אלוהים.
