"השנה השנייה" של נבוכדנצר והכרונולוגיה של דניאל 2

דניאל 2 מתחיל כך:

״ובשנת שתים למלכות נבוכדנצר חלם נבוכדנצר חלומות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו״ (דָּנִיֵּאל 2.1).

הפרק הקודם ציין שהצעירים היהודים שנבחרו לשירות המלך היו אמורים לקבל הכשרה במשך שלוש שנים:

״וימן להם המלך דבר יום ביומו מפת בג המלך ומיין משתיו ולגדלם שנים שלוש ומקצתם יעמדו לפני המלך״ (דָּנִיֵּאל 1.5).

בתום תקופה זו נבחנים דניאל וחבריו בידי נבוכדנצר ומתקבלים לשירותו (דָּנִיֵּאל 1.18-20).

במבט ראשון עולה אפוא שאלה: כיצד יכול היה דניאל לסיים שלוש שנות הכשרה לפני אירוע המתרחש בשנה השנייה למלכותו של נבוכדנצר?

הקושי ממשי, אך הוא תלוי בחלקו באופן שבו נספרות השנים.

נבוכדנצר השני נעשה מלך בבל בשנת 605 לפנה״ס.

שנה זו ניכרת בקרב כרכמיש, שבו ניצחו כוחות בבל ניצחון מכריע את הצבא המצרי.

ירמיהו מזכיר במפורש אירוע זה:

״למצרים על חיל פרעה נכו מלך מצרים אשר היה על נהר פרת בכרכמיש אשר הכה נבוכדנצר מלך בבל בשנת הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה״ (יִרְמְיָהוּ 46.2).

באותה עת פיקד נבוכדנצר עדיין על צבאות אביו נבופלאסר.

לאחר מותו של זה שב נבוכדנצר במהירות לבבל ועלה על הכס.

שנת 605 לפנה״ס היא אפוא שנת העלייה שלו למלכות.

הכרונולוגיה הבבלית השתמשה בדרך כלל בשיטה שבה חלק השנה שבין עליית המלך לראש השנה שלאחר מכן לא נחשב כשנת מלכותו הרשמית הראשונה.

תקופה זו הייתה שנת העלייה למלכות שלו.

שנת המלכות הראשונה החלה עם החודש הראשון של השנה שלאחר מכן.

כשמיישמים את השיטה על נבוכדנצר מתקבל בקירוב:

605 לפנה״ס: שנת העלייה למלכות;

604/603 לפנה״ס: השנה הרשמית הראשונה;

603/602 לפנה״ס: השנה הרשמית השנייה.

דָּנִיֵּאל 2.1 יכול אפוא למקם את החלום בסביבות 603/602 לפנה״ס, בהתאם לאופן שבו מבטאים את השנים בלוח המודרני.

תיארוך זה עדיף על קביעה מדויקת מדי שהאירוע התרחש בהכרח בשנת 602 או 601 לפנה״ס, שכן דניאל אינו מספק חודש או יום לחלום.

דניאל 1 ממקם את תחילת הסיפור ב:

״בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה״ (דָּנִיֵּאל 1.1).

אולם יִרְמְיָהוּ 46.2 ממקם את קרב כרכמיש ב״שנה הרביעית ליהויקים״.

הבדל זה עורר דיונים רבים.

אין בהכרח להבין אותו כסתירה.

ממלכות המזרח הקרוב הקדום לא השתמשו תמיד באותן שיטות למספור שנות המלכות. שיטה אחת יכלה לספור את שנת העלייה החלקית כשנה ראשונה, ואילו שיטה אחרת לא החלה את השנה הרשמית הראשונה אלא בראש השנה שלאחר מכן.

ההבדל בין דָּנִיֵּאל 1.1 ליִרְמְיָהוּ 46.2 יכול אפוא להתבאר בשיטות חישוב שונות.

הסבר זה רלוונטי במיוחד בספר שעלילתו מתרחשת דווקא בין יהודה לבבל.

אין להבין באופן אוטומטי את ״שלוש השנים״ של דָּנִיֵּאל 1.5 כשלושים ושישה חודשים שלמים שחלפו בין שני תאריכים מודרניים הקבועים במדויק.

במערכות העתיקות, תקופה הנוגעת בשלוש שנות לוח יכלה להיות מתוארת, בספירה כוללת, כשייכת לשלוש שנים, אף שלא תאמה שלוש שנים שלמות במובן המודרני.

חלק משנה יכול היה אפוא להיספר יחד עם השנה שלאחריה ועם השנה האחרונה.

דרך ספירה זו מופיעה בהקשרים מקראיים ובהקשרים שונים של המזרח הקרוב הקדום.

יש להביאה בחשבון לפני שמסיקים שקיימת אי־אפשרות כרונולוגית.

בהתחשב במערכת הבבלית ניתן להציע רצף כללי.

דניאל וחבריו מגיעים בהקשר של המסעות הצבאיים הבבליים הראשונים הקשורים להכנעת יהודה.

הם נכנסים לתוכנית ההכשרה המתוארת בדניאל 1.

שנת העלייה למלכות של נבוכדנצר והשנים שאחריה מכסות את תקופת ההכשרה הזו.

בתום התוכנית נבחנים הצעירים היהודים ומתקבלים לשירות המלך (דָּנִיֵּאל 1.18-20).

החלום של דניאל 2 מתרחש אחר כך בשנה הרשמית השנייה של נבוכדנצר.

שחזור כזה מאפשר לקשור את דניאל 1 ודניאל 2 מבלי לדרוש שיובנו ״שלוש השנים״ כשלוש תקופות מודרניות של שנים־עשר חודשים, שהושלמו כליל.

דניאל 2 מוסיף פרט חשוב.

כאשר נבוכדנצר מצווה להמית את החכמים:

״הגזירה יצאה, החכמים עמדו להיהרג, וחיפשו את דניאל וחבריו כדי להמיתם״ (דָּנִיֵּאל 2.13).

דניאל וחבריו משולבים אפוא די הצורך בקבוצת המומחים של החצר כדי שהגזירה תחול גם עליהם.

נתון זה תואם את מסקנת דניאל 1:

״ובכל דבר חכמת בינה אשר בקש מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל החרטמים האשפים אשר בכל מלכותו״ (דָּנִיֵּאל 1.20).

דניאל 2 מניח אפוא באופן טבעי את המצב שנקבע בסוף דניאל 1.

הטקסט המקורי של המחקר הציע גיל של כארבע־עשרה שנה בעת הגלות וכשמונה־עשרה שנה בעת אירועי דניאל 2.

שחזור זה אפשרי, אך אין להציגו כנתון מקראי.

ספר דניאל אינו נותן את גילו של דניאל בבואו לבבל.

דָּנִיֵּאל 1.3-4 מציין רק שהצעירים הנבחרים היו צריכים להיות:

״ילדים אשר אין בהם כל מום וטובי מראה ומשכילים בכל חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך״.

אוצר המילים מאפשר להבין שמדובר בצעירים, ככל הנראה עדיין צעירים יחסית בעת הכשרתם, אך אינו מאפשר לקבוע את גילם בארבע־עשרה.

מחקר אקדמי חייב אפוא להבחין בין:

מה שהטקסט קובע: דניאל שייך לקבוצת צעירים יהודים שנבחרו להכשרה בחצר;

מה שניתן להסיק באופן סביר: הוא היה כנראה צעיר;

מה שנותר השערה: גילו המדויק.

למונחים המקראיים המתורגמים ״צעיר״ או ״נער״ יש לעתים קרובות טווח משמעות רחב מקטגוריות הגיל המודרניות המחמירות.

לכן אין הם מאפשרים לבדם לקבוע אם דניאל היה בן שלוש־עשרה, ארבע־עשרה, שש־עשרה או שמונה־עשרה.

הזהירות נדרשת ביותר מפני שמטרת דניאל 1 אינה לספק ביוגרפיה שלמה של הנביא.

הטקסט מבקש בעיקר להראות את הבחירה, ההכשרה, הנאמנות והעלייה ההדרגתית של דניאל וחבריו.

הגיל המדויק נותר מחוץ לכוונה סיפורית זו.

גם בלי לדעת את גילו המדויק של דניאל, דניאל 2 מתרחש ללא ספק בתחילת מלכותו של נבוכדנצר.

הקשר זה בעל משמעות תיאולוגית.

המלך זה עתה עלה לשלטון בראש אימפריה מתרחבת.

נראה שעתידה של עוצמת בבל גדול מאוד.

דווקא ברגע זה הוא מקבל התגלות המודיעה לו שממלכתו, למרות גדלותה, שייכת לרצף ושממלכה אחרת תבוא ״אחריו״ (דָּנִיֵּאל 2.39).

החזון בא אפוא לא ברגע התמוטטות בבל, אלא בראשית תקופת שלטונו של נבוכדנצר.

הניגוד עז: ברגע שבו שלטונו מתבסס, המלך לומד ששלטון זה אינו סופי.

אזכור ״השנה השנייה״ אינו אפוא פרט היסטורי בלבד.

הוא ממקם את החלום בשלב מכריע של המלכות.

נבוכדנצר עדיין בראשית דרכו המלכותית.

הוא זה עתה ירש את העוצמה שבנה נבופלאסר וממשיך לבסס את שלטון בבל על חלק גדול של המזרח הקרוב.

דניאל, מצדו, עדיין בתחילת הקריירה שלו.

הניגוד בין שתי הדמויות בולט.

האחד הוא שליט של אימפריה מנצחת.

השני הוא צעיר יהודי שהוגלה במסגרת התפשטות בבל.

ובכל זאת, כשהמסתורין נעשה בלתי נגיש למשאבי החצר, דווקא לגולה הצעיר מגלה אותו אלוהים.