הצרעת

בימי ישוע הייתה הצרעת מחלה מפחידה ומוקצית מאוד. החולים במחלה זו נדחו לא פעם בידי החברה ונאלצו לחיות בנפרד. הצרעת כללה מחלות עור שונות, וכל מי שכהן הכריז עליו שהוא מצורע היה חייב לציית לכללים מחמירים כדי שלא להדביק אחרים.

בברית הישנה, ובמיוחד בספר ויקרא (פרקים 13 ו-14), ניתנו הוראות מפורטות בנוגע לבדיקת המצורעים ולטקסי הטהרה. הכוהנים מילאו תפקיד מרכזי בתהליך זה. הנה כמה פסוקי מפתח מספר ויקרא:

וַיִּקְרָא 13.2-3 : "Lorsqu’un homme aura sur la peau de son corps une tumeur, une dartre ou une tache blanche, qui devienne une plaie de lèpre sur la peau de son corps, on l’amènera au prêtre Aaron ou à l’un de ses fils prêtres. Le prêtre examinera la plaie sur la peau du corps. Si le poil dans la plaie est devenu blanc et que la plaie paraît plus profonde que la peau du corps, c’est une plaie de lèpre. Le prêtre qui l’aura examiné le déclarera impur."

וַיִּקְרָא 14.2-4 : "Voici quelle sera la loi concernant le lépreux, au jour de sa purification. On l’amènera au prêtre. Le prêtre sortira du camp, et il examinera le lépreux. Si la plaie de la lèpre est guérie chez le lépreux, le prêtre ordonnera de prendre pour celui qui doit être purifié deux oiseaux vivants et purs, du bois de cèdre, de l’écarlate et de l’hysope."

Les prêtres devaient non seulement diagnostiquer la lèpre, mais aussi superviser le processus de purification pour ceux qui étaient guéris. Après que Jésus avait guéri des lépreux, il leur demandait souvent d'aller se montrer aux prêtres et d'offrir les sacrifices prescrits par la loi de Moïse. Par exemple, dans l'Évangile de הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.12-14, Jésus guérit dix lépreux et leur dit : "Allez vous montrer aux prêtres". Cela montre le respect de Jésus pour la loi juive et le rôle des prêtres dans la société de l'époque.

ריפוי המצורעים בידי המשיח ישוע לא היה רק מעשה של רחמים, אלא גם אות לאלוהותו ולשליחותו של פיוס וריפוי.