סיפור גילוי בידי קונסטנטין פון טישנדורף במנזר סנט קתרין הוא אחד המפורסמים בתולדות המחקר המקראי:
גילוי
1844: קונסטנטין פון טישנדורף הבחין, בעת מסעו הראשון למנזר סנט קתרין שבסיני, בסל מלא קלפים ישנים שנועדו לשריפה. בעת שחיטט בהם גילה כמה דפים ממה שיתברר כאחד מכתבי היד העתיקים ביותר של המקרא, . טישנדורף הצליח להציל 43 דפים, בעיקר מן הברית הישנה.
1853: במסעו השני לא גילה חלקים נוספים של כתב היד.
1859: במסעו השלישי, שמומן בידי הצאר אלכסנדר השני מרוסיה, שכנע את הנזירים להראות לו את כתב היד השלם, שהוסתר במרתף. לאחר שהבין את חשיבות תגליתו, הצליח לקבל רשות לקחת את כתב היד לסנקט פטרבורג כדי שיילמד.
חשיבות
הוא אחד מכתבי היד העתיקים והשלמים ביותר של כתבי הקודש היווניים, מן המאה הרביעית. הוא כולל חלקים מן הברית הישנה, את הברית החדשה כולה, וכן חיבורים נוספים כמו איגרת ברנבא והרועה של הרמס.
תוצאות
פרסום: טישנדורף פרסם ב-1862 מהדורת פקסימיליה ראשונה של , ועורר עניין רב בעולם האקדמי והדתי.
שימור: כתב היד מחולק בין כמה מוסדות: הספרייה הבריטית בלונדון, הספרייה הלאומית של רוסיה בסנקט פטרבורג, אוניברסיטת לייפציג ומנזר סנט קתרין.
תגלית זו השפיעה השפעה מכרעת על ביקורת הטקסט ועל תולדות הטקסט המקראי, והיא נותרה דוגמה מובהקת לתשוקתם ולהתמדתם של החוקרים במסעם אחר הידיעה.